בת 21, חיילת משוחררת שכרגע נמצאת בבית ללא עבודה בגלל הקורונה שבחוץ.
המצב שלי בבית בעייתי , כבר הרבה זמן שאין מספיק תקשורת ביני לבין ההורים שלי , עברתי שירות צבאי קשה בתור תצפיתנית ולא הייתי בבית הרבה.
כשרוב הזמן הייתי בבסיס המצב היה יחסית יותר קל ומתחשב מצד ההורים שלי שהבינו שהמצב שלי קשה מבחינה נפשית ושלא היה לי מענה בצבא בכלל לא רפואי ולא נפשי.
אני חיה בבית עם שני ההורים שלי , אחותי בכיתה י .
המצב בעייתי כי אחותי הקטנה מזלזלת בי ופוגעת בי ברוב הזמן, היא מאוד טובה בלימודים ותמיד מרגישה שהיא טובה יותר ממני וחייבת לציין את זה בצורה משפילה ופוגענית , היא עושה השוואות ומדברת בצורה מזלזלת אליי, אחותה הגדולה.
ההורים שלי לא יודעים איך להתמודד עם ההתנהגות שלה ואומרים לי להתעלם כל הזמן, אך ההתעלמות לא משפרת את המצב אלא גורעת אותו, ככה אחותי מבינה שהיא באמת ״יותר טובה״ ומבחינתה זה בסדר להתנשא ולזלזל בי ולהמשיך ככה עם המילים הפוגעניות דבר שגורם לה להרגיש באמת טובה יותר בעזרת זה שהיא מורידה ומשפילה אותי .
כבר הרבה זמן שחשבתי לעבור דירה כי לא טוב לי בבית, אין לי למי לפנות, המצב שלי בבית מבחינה כלכלית הוא מצויין ויש לי שני הורים משכילים , אך זה לא הדבר שמשנה, כשאני רוצה לפנות אל אמא שלי ולדבר איתה על איך שאני מרגישה , היא לא מעוניינת לדבר על המצב כי היא לא יודעת איך להתמודד איתו..
כבר שנתיים שאני מציעה ללכת לטיפול פסיכולוגי משפחתי ואמא שלי מתעצבנת מזה וכועסת .
אני רוצה ומנסה לפתור את הבעיות בשיחה ובפתיחה של דברים כדי ללמוד מטעויות ולחיות באווירה טובה בבית אבל אמא שלי בשלה שקועה בסדרות בטלוויזיה ולא מוכנה לדבר איתי, מרגיש כאילו היא מכחישה את המצב שאני חיילת משוחררת ומייחסת אליי ואל אחותי המתבגרת את אותה חשיבות למרות שעברתי הרבה יותר ממה שאחותי הקטנה עברה בחיים מן הסתם.
הסיפור מורכב מעוד פרטים נוספים מכיוון שזה סיפור חיים ולא מקרה אחד , מה אפשר לעשות בנושא? איך אני יכולה לגרום לאמא שלי לקבל אותי כבן אדם בוגר שאפשר לדבר איתו ? היא עסוקה בעיניינים שלה ולא מוכנה לדבר כשאני מבקשת לדבר איתה על מה שמפריע לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות