היי! אני בטוחה שכבר הבנתם מהכותרת את הבעיה שלי. לפני רבע שעה בערך חזרתי מפגישה של כל המשפחה (הורים, דודים, דודות, בני דודים סבתא סבא.. כל החמולה בקיצור)
וכל פעם כשהסתכלתי על השאר ראיתי אותם מדברים אחד עם השני בזוגות, בקבוצות, ואני יושבת סתם ככה ומסתכלת עליהם.
אני שומעת אותם מדברים על לימודים, על עבודה ואני לא יודעת איך לדבר על דברים כאלה, אני לא מתעסקת בהן והנושאים האלה לא ממש מעניינים אותי.
ראיתי כמה בנות שמסתובבים בחצר מדברים אחד עם השנייה, כשאני ניסיתי להצטרף אליהן פשוט עמדתי שם בשקט ולא דיברתי.
בקיצור במציאות אני ילדה ביישנית, שקטה, מתבודדת, מעדיפה לא לדבר עם אף אחד.
אני יודעת שאי אפשר להסתדר ככה בחיים.
אני לא חרוצה- ראיתי כמה בנות שפינו את השולחנות ואני לא רציתי להיראות כאילו אני מחקה מהן אז פיניתי רק איזה כמה צלחות (עד שסבתא שלי ביקשה ממני).
בקיצור אני לא מאלה שמדברים בפגישות עם אנשים, אין לי מה לומר, אין לי חוסר ביטחון, אני לא יודעת ליזום נושאים שאפשר לדבר עליהן.
אני לא יודעת איך אני אסתדר עם הפגישות של המשפחה של בן הזוג שלי...
כל החיים שלי לא ידעתי איך להתנהג עם אנשים ומול אנשים. מישהו יכול לעזור לי בבקשה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות