למזלי אני ואשתי עובדים בתקופת הקורונה ולא נפגענו כלכלית, נכון לעכשיו. אך הרבה אנשים מסביבנו כן נפגעו, והבעיה שאשתי רוצה לעזור לתת לכולם בטענה שהם יקרסו ואנחנו "מבוססים" והעניין הזה הגיע כבר לפיצוץ בבית, כי המטרה שלנו כרגע לחסוך כסף לדירה (חיים בשכירות עדיין).
אתן דוגמאות להוצאות שלה:
1. חברה שלה מכינה עוגות בבית כי הקונדטוריה שהיא עבדה בא נסגרה והיא בחל"ת, אז לפני פסח היא הזמינה 4 עוגות ממנה במחיר מלא (מעל 100 שקלים לעוגה). מה יש לנו עם 4 עוגות משמינות ל-3 נפשות בבית? נתנו למשפחה.
אחרי פסח גם הזמינה משלוח של "מימונה" ממנה ב-300 שקלים. גם את זה הבאנו למשפחה.
2. חברה נוספת שגם בחל"ת מכינה מסיכות מבד - 30 שקלים למסיכה והיא קנתה 12 מסיכות לכל המשפחה.
3. בן דוד שלה מנהל מסעדה והיא החליטה שמזמינים אוכל פעם בשבוע מאותה המסעדה, כי המסעדה עכשיו בתקופה כלכלית לא טובה. כל הזמן יוצא לשלם מעל 200 שקל עם משלוח.
4. תרמה לאומנות של ניצולי שואה 400 שקל, ולצערי הציורים האלה יהיו בארון עד שיזרקו.
5. יש עוד ארגונים שהיא תרמה החודש על סך 700 שקלים.
בהתחלה נתתי הסכמה שנעזור מעט, אבל אז לא קלטתי את כמות ההוצאות עד שהסתכלתי על האשראי בסוף החודש וההעברות בביט. הגענו למצב שהוצאנו יותר מבחודשים רגילים בשנה, והיא לא מכונה לוותר על אפשרות הנתינה כי מה שהיא אומרת "זה חלק ממני" ולכולם קשה בחודשים האלה וצריך לעזור.
עוד לא התבססנו בחיים וקשה לי עם זה, מצד שני עניין הנתינה מובן לי מהצד שלה, אבל התנהלות כזאת עם הכסף זה כבר ביזבוז לדעתי, כי אם אנחנו נאבד את מקום העבודה בזמן הקרוב, אנחנו ניהיה במצב גרוע.
איך אתם רואים את ההתנהלות הזאת? יש לכם עצות איך לגשת לאשתי ולומר לה את מה שאני חושב בכדי שירד לה האסימון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות