בחיים... בחיים... אבל בחיים לא הרגשתי כ"כ מסכנה
אתמול עשינו מדורה אני וכמה חברים ששמרנו על קשר עוד מהתיכון
לידנו היו עוד כמה מדורות של צעירים יותר...
אני הייתי הכי שמחה שיש, באמת היה לי מצב רוח ממש טוב...
שרנו שירים רקדנו היה באמת כיף!!!!
עד שפתאום איזה ערס אחד צעק לי "תזהרי שלא ישרף לך הסיליקון"
(ונכון... עשיתי סיליקון אבל לא משהו גדול מדי... ואני לא מצטערת על זה)
אחרי שהוא צעק את זה היה דממה של מבוכה וכמה ידידות מטומטמות שלו חייכו ואמרו "יאא איזה רע אתה אין לך אלוהים" וכולם בהו לי בחזה כאילו בחיים לא ראו בחורה
זה פשוט הרס לי את כל הל"ג בעומר ואני מרגישה כ"כ מסכנה...
אנשים הסתכלו, צחקו, ומי שלא צחק ריחם עליי... ואין דבר שאני יותר שונאת מאנשים שמרחמים עליי
וכמובן שלא הגבתי לו.... עשיתי את עצמי כאילו בכלל לא שמעתי
שזה היה הכי מטומטם.... הוא צעק את זה כ"כ חזק אז למה לא הגבתי למה לא אמרתי לו משהו?
כמו מטומטמת מה חשבתי לעצמי? שאנשים יחשבו שאני לא שומעת???
אני יודעת שעכשיו אתם תגידו "מה היא מפגרת?" אבל באמת שעברה לי המחשבה להקטין את החזה, לא יודעת, אם זה גורם לי לחוויות כאלה לא נעימות אולי זה לא שווה את זה.... אולי עדיף שהנפש שלי תהייה בריאה מאשר חזה גדול
אני כבר לא יודעת... אבל אני כן יודעת שזה פשוט לא עוזב אותי..... בבקשה תעזרו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות