אני בן 21 ומשתחרר עוד שנה וקצת ואני הרבה הרבה זמן פשוט מת לחברה, ועזבו חברה אני מת לחברים. אין לי בכלל חברים, ישלי רק כמה אנשים בצבא שאני מדבר איתם בזמן הצבא וזהו ואל תגידו לי להציע להם לצאת בימי שישי ודברים כאלה כי זה פשוט לא יקרה, אנחנו לא מספיק קרובים בשביל להציע דבר כזה ויש להם גם חברים מהבית. אני עכשיו בבידוד ואני משתגע אין לי עם מי לדבר, אני כל היום רואה סרטונים מפגרים ושומע שירים זה באמת משגע אותי. אני לפעמים נכנס לאתרים אנונימים שאפשר לדבר עם אנשים וסתם מדבר איתם, בדרך כלל אלה בנות כי הבנים שם סתם חרמנים. שאני מדבר עם בנות שם בדרך כלל ממש מצליח לי והשיחות ארוכות ומעניינות ולפעמים הן רוצות לעבור איתי אפילו לוואטסאפ אבל אני בדרך כלל דוחה את זה כי אני יודע שלא יצא כלום בגלל איך שאני יראה. אין לי תמונת פרופיל בוואטסאפ אני לא מצטלם בכלל. אני פשוט שונא איך שאני נראה(פנים לא גוף) אני יכול קצת לרדת במשקל והפנים יראו קצת יותר טוב אבל עדיין, אני לא יודע אם זה יעזור לי כל כך לקבל ביטחון בתמונות ובמציאות. היו לי כמה פעמים שדיברתי עם מישהי שהיא באמת נראת טוב והשיחה זרמה מאוד במשך כמה ימים והיא ביקשה ממני תמונה ומאז פשוט הפסקנו לדבר (בגללי כי אני אפס) וכי פחדתי לשלוח לה
ומהתגובה שלה. אני פשוט לא יודע איך אני אמשיך בחיים שלי ככה, אני מגיע ימי שישי הביתה ונכנס לדיכאון כי אין לי מה לעשות, אני חוזר לצבא יום ראשון וגם נכנס לדיכאון, רע לי כל הזמן ואני בטוח שאם יהיו לי חברים, ידידות, חברה... החיים שלי יהיו הרבה יותר טובים אבל הבעיה היא שאני לא מצליח לעשות את זה. אני בלילה עוד שניה
בוכה מייאוש/עצב, כבר לא יודע מה זה בכלל פשוט ישלי רצון לבכות. והמצב הזה הוא כבר כמה שנים שלא ראיתי חבר שהוא לא במסגרת כלשהי ( בית ספר/צבא)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות