סטודנט למדמ״ח, שנה א׳
הגעתי לשנה הזאת עם מוטיבציה וציפיות גבוהות וכן עם רקע ריאלי ורקע בתכנות ברמה גבוהה מאוד.
בסמסטר הראשון, פרט למקצוע אחד, הייתי מרוצה מכל הציונים שלי (הייתי מדורג במקום 1-2 תמיד). לאחר שהתחילה הקורונה, התבצעו מועדי ב׳ באופן מקוון ואיבדתי את המיקום שלי (לצערי המון אנשים רימו והמוסד התעלם).
במשך כל הסמסטר, על אף הקושי העצום בלימודים בזום, למדתי והשקעתי בציפייה שהמבחנים יתבצעו בקמפוס.
לבסוף הוחלט אחרת וכל המבחנים הועברו למתכונת מקוונת, ומההצלחה הגדולה בסמסטר א׳, הגעתי למצב שאני רק מקווה שאת המבחן הבא אעבור.
קשה לי מאוד להיבחן מהבית, האווירה רחוקה ומנותקת והמבחנים הפכו קשים יותר.
אנשים עדיין מרמים במבחן ובסוף מי שנפגע זה דווקא מי שבאמת לומד ולא מרמה.
לא יודע מה לעשות ולא חושב שבמועדי ב׳ אוכל לשפר מכיוון שאני סובל מחרדות לפני כל בחינה, ברמה שלאחר הבחינה אני מרגיש כאילו הגוף שלי עבר טראומה.
אחרי הסמסטר הזה ובשילוב עם החרדות שגם לפני היו קיימות, אני מרגיש שאני פשוט לא מתאים לאקדמיה ולתואר הזה ולא יודע מה לעשות...
אני לא מהאנשים שמחפשים רק לעבור את הבחינה, אני רוצה להצליח בבחינה ופשוט לא מסוגל.
מה אתם חושבים שכדאי לעשות? האם להפסיק את הלימודים? האם יש תרופה שאפשר להשתמש בה על מנת להרגיע את החרדות ביום הבחינה? האם יש משהו שחווה חוויה דומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות