היי,
התארסתי לפני בערך שנה,מתחילה לימודים בקרוב,גרה עם בן הזוג שלי בדירה שכורה,סך הכל מתקדמת יפה בחיים,מנסה לפחות.
אמא שלי גרושה ואני בת יחידה לה,היא חיה עם ההורים שלה מאז הגרושים,מגיל 17 אני עוזרת לה ולמשפחה היינו תמיד גרים ביחד,ברגע שהחלטתי להתקדם בחיים ועזבתי את הבית הם במלחמה עם עצמם,כל יום איומים והצקות אחד כלפי השני,הכל נופל עליי,אמא שלי מטופלת במכון גמילה לכדורים אני עוזרת לה ומלווה אותה בתהליך,היא מובטלת עקב הקורונה,ההורים שלה(סבא וסבתא שלי) לא נותנים לה לחיות ולצאת ממשבר הדיכאון הזה, הם רוצים שתצא מהבית דווקא במצב הכי קשה עכשיו, אני לא יכולה לעזור כלכלית.במה שאני יכולה אני תמיד עוזרת,אבל אין לי כרגע כסף לתת לשכירות,אני נקרעת נפשית כבר 3 שנים ,בן זוג שלי רואה שאני לא משוחררת,כל העניין משפיע עליי לרעה,ואני לא רוצה להתחיל את החיים שלי ככה, המצב הכי כואב שהבשורה של האירוסין מאוד טילטלה אותם ונאמר לי שאני צעירה וזה עדיין מוקדם, זה מצחיק ועצוב..אחות של אמא שלי לא משתפת פעולה יש לה משפחה וכל אחד מתעלם ולא מסוגל לעזור או להרים את הכפפה, ההורים של אמא שלי (סבא וסבתא)הם אלה שצריכים לדאוג לה, כל פעם מתקשרים אליי ונותנים לי דד ליין כאילו אני חיה שם,שאם אני לא אמצא לה דירה היא תהיה בחוץ והם ייסגרו את הדלת לא יהיה לה לאן להיכנס. אני מרגישה מבפנים שאני מתמוטטת לא נותנים לי לחיות בשקט מצד שני אני דואגת תמיד המחשבה הזאת רודפת אותי כל פעם, כואב לדבר ככה על המשפחה שלי אני אוהבת אותם, אבל הם עושים לי רק רע! אני לא רוצה לאבד את כל מה שבניתי ..לא יודעת מה לעשות,כואב לי על אמא וכואב לי על סבא וסבתא שאומרים לי שבסופו של דבר אחד מהם ימות מוקדם...אבל מה יהיה...בסופו של דבר אני סובלת,לאבד את הקשר איתם...?מה ..?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות