היי אני מרגיש שאני חייב לשתף משהו על עצמי שבוער בי חזק.
אני סטודנט בן 20 לומד מתמטיקה, הולך לי ממש טוב בלימודים, אני משקיע בזה הרבה ויש לי ציונים ממש גבוהים בהתאם.
עכשיו למה אני מספר לכם את כל הדאווין הזה וכל "ההתרברבות" הזאת.
אני אחד האנשים הכי בודדים שאני מכיר, אין לי אינטרקציה אמיתית עם אנשים, כל פעם שאני מדבר עם מישהו אני מרגשי שאני מוכר את עצמי בשביל שהבן אדם ירצה להסתובב איתי. אין לי אמון באנשים.
ולהיות לבד זה אחד הדברים המסוכנים שיכולים לנפש האדם.
הייתי זורק את הכל, אבל הכל בשביל להרגיש בשלווה עם מישהי, לא אהבה סוערת לא רומן, הייתי רוצה פשוט להיות בשלווה, להיות בשלווה בכוונה לדעת שמחר שאני קם בבוקר, אני יודע שיש לי מישהי שאני יכול להתקשר אליה ולדבר איתה על מה אני מרגיש בלי שיפוט ושאני אדע שגם מחרתיים זה יהיה ככה.
מכיוון שאני לומד כל היום , אם פתאום מישהי תדבר איתי, היא תהיה כל עולמי, לא בגלל שאני מאוהב. אלא בגלל שאין לי כלום עם אף אחד. שאני הבנתי את זה הבנתי באיזה מצב פנימי נורא אני נמצא. אני כותב פה באנונימי ככה שאנשים לא יודעים איך אני נראה. אני מדגמן לפעמים כהשלמת הכנסה כך שמראה אף פעם לא היה בעיה, הבעיה היא בי. אני לא סומך על אף אחד בשיתוף רגשות ,כי אנשים הם אנשים רעים. אנשים פוגעים ומנצלים. ושאני לומד מתמטיקה, היא לא פוגעת, היא מלמדת אותי איך אני יכול להסתכל על העולם מנקודות שונות ומעניינות. אבל אני בן אדם בסופו של דבר ואני יודע שכבן אדם, אני לא יכול להיאחז רק במתמטיקה ובלימודים כי בן אדם צריך חברה.
היום היה לי מבחן מסכם סמסטר , סביר להניח שקיבלתי בין 90 ל100. במקום להיות מאושר שאני מצליח במה שאני משקיע את כל כולי. פשוט הלכתי לחדר שלי, בכיתי את הנשמה שלי כי אני יודע שאין לי אף אחד בחיים. להיות בודד זה אפשרי, ואני חושב שכל בן אדם צריך ללמוד להיות לבד. אבל אני פשוט לא יכול יותר להתמודד, זה לא שווה כלום, אין טעם לחיים ככה.
הייתי זורק הכל, הכל הכל הכל ומתחיל מהתחלה אילו הייתי יודע שאני לא אהיה לבד בחיים שלי. הכל זה הבל הבלים. איך שאתה נראה, מה שאתה עושה. בסוף אדם צריך להיות פשוט נאהב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות