היי חברים .. אני בזוגיות כבר כמעט שנתיים ועם בעיות בזוגיות כמעט במשך כל השנתיים .. אז זה מתחיל בזה שהבן זוג שלי מאוד ילד של אהבה לכולם אבל אלי לא. בקושי מתנשקים לומר לי אוהב אותך זה רק ביום הולדת וזה עוד בלי כל המעבר שזה בקושי יוצאים .. (שאני אומרת בקושי זה אני יכולה לספור על 2 הידיים במשך שנתיים!)אני התחלתי בתור ילדה של אהבה אבל עם הזמן ירד לי הבטחון לגמרי מולו כשראיתי שאני רק נותת מעצמי והוא מקום ראשון אצלי בזמן שאני בין האחרונים.. אם כבר יוצאים אז זה רק אם יש עוד אנשים (היו מצבים שהיינו מתוכננים לחופשה לבד או לבילוי לבד והוא פשוט דחף והזמין עוד אנשים למצב) יצא לנו לדבר על זה המון פעמים ובכל פעם היה לו תירוץ אחר כמו הקורונה או תקופת מבחנים (הוא סטודנט) או מיליון ואחת דברים ללמה לא בזמן שעם החברים שלו או אנשים אחרים הוא מוצא דרכים לשבור שגרה..
אנחנו כן אוהבים ואני יודעת שגם הוא אותי וישנים כל יום ביחד (אני מאוד אישה של פעילות ועשייה ופאן לסיים את היום עם הבן זוג שלי בשינה ובלי טיפה מעבר לא בשבילי)אבל קשה לי כבר לקבל את הדברים האלו במיוחד שאני שקופה לגמרי ואומרת לו בכל פעם מה מפריע לי והוא אומר שישתנה וכלום לא זז ובכלל כמה אפשר להיות שוטרת ולהעיר על הדברים הכי בסיסיים בזוגיות?
אחרי שיחה קשה שהייתה לנו הוא התחיל להביא לי נשיקות בשגרה פעם ב.. ואז אומר לי שאני לא מעריכה שהוא מנסה להשתנות.. אני אמורה להעריך את זה שחבר שלי אמור להתאמץ כדי לנשק אותי? נשמע לי אבסורדי .. לגמרי
מה עליי לעשות לנסות להציל או להבין כבר שאבוד? כי לי מרגיש לגמרי אבוד כבר עם כל האהבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות