הכרתי בחורה וכבר כשראיתי אותה פעם ראשונה ידעתי שאני רוצה אותה לתמיד, הבחורה שתמיד רציתי חיצונית ופנימית, החלום שתמיד דמיינתי. ותמיד אמרתי לעצמי כשראיתי שאני לא מוצא עם השנים, שאולי אני חי בסרט וצריך להתפשר, אבל הנה זה אפשרי והיא קיימת.
לא הרגשתי את זה עם אף אחת אחרת. יש לי ניסיון כן, אז זה לא שהתרגשתי כמו ילד קטן בדייט, הייתי בסדר ועם בטחון וגם חוש הומור, אבל עם 10 אחוז התרגשות שטיפ טיפה השפיעה, לא משוחרר עד הסוף. אני יודע שאולי לפעמים אני קצת שופט ומצפה מעצמי יותר מדיי, ובכלל, אולי אם הייתי עסוק בדברים אחרים בחיים לא הייתי בכלל חושב על זה הרבה, אבל לא ממש יודע במה.
אם נגיד היה לי יותר מעניין בחיים שלי כרגע, בלי חברים שהתחתנו והתרחקו נגיד (לא בקטע רע), אז הרגשות שלי היו מושקעים על דברים אחרים והייתי מתרגש ממנה כמה שצריך ולא מעבר לזה, והייתי מצליח לנהל את הקשר עם פחות מחשבות מיותרות. אני די שולט בקשר, עם רציונל אבל עם רגישות ברקע וזה פחות נוח לי לא להיות משוחרר ולפחד שזה ייגמר. אגב, עשרות פעמים אני זה שנפרדתי, אבל היו מקרים שהפתיעו אותי וכנראה פגעו כשנפרדו ממני. וזה משפיע עליי, למרות שזה לא אמור כי כל מקרה לגופו. זה מעצבן. בא לי להיות משוחרר לגמרי, להרגיש בכיף שלי. מצד אחד בהתחלה היה לי פחד לאבד אותה והוא ירד בהחלט כי הכנסתי רציונל קצת ש"מה שיהיה יהיה", אבל איך להתמודד עם זה? איך להיות משוחרר? כי הכל מבוסס על בטחון, אני יודע מה בדיוק צריך לעשות בקשרים ואיך. תודה לעונים ולעונות :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות