היי לכם! תודה שנכנסתם לשאלה שלי :)
אני עברתי תיכון באמצע כיתה י' (אזור סוף ינואר ב- 2018), הגעתי לכיתה קטנה ומגובשת מאוד... בואו נגיד שהן לא רצו עוד חברה לכיתה והרגישו ממש טוב עם המבנה החברתי של הכיתה כמו שהיה לפני... הן לא בנות רעות או חסרות לב כמובן, ואני לא מאשימה אותן על ההעדפות שלהן... בכל מקרה, איכשהו נכנסתי ולקחת לי המוןןןןן זמן להשתלב... הייתי יושבת מצונפת בפינה שלי וכל הזמן שקעתי ברחמים עצמיים על כמה שאני לא מקובלת, לא רצויה ומיותרת.
בשיעורים השתתפתי והראיתי ידע, כי הרגשתי שזה הביטחון היחיד שעוד יש לי... ואז נתפשתי כמתנשאת... כמובן שבנות ניסו להכניס אותי למעגל החברתי, אבל אני לא יכולה להאמין להן כי הן לא כנות, בסיטואציות כאלו אני מרגישה פתטית לגמריי... בגלל שהכיתה כל כך קטנה (אז היינו רק 13 בנות) אז כל מצב חברתי מורגש, ואני מצד אחד שונאת להיראות בודדה כזו ונטושה... מצד שני- אני לא מרגישה שהמקום שלי בכיתה טבעי ולגיטימי עד היום... אם הן רוקדות אני ארגיש לא נוח פתאום לבוא ולרקוד איתן במסיבות, בטיולים... בכיתה כשהן מתאספות לדבר אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אולי אני לא רצויה בשיחה שלהן?
אני לא מצליחה להאמין להן... וזה ממש קשה לי כי אני כן רוצה להיות רצויה על ידי הכיתה שלי, וזו שנה אחרונה בתיכון עכשיו- אני מרגישה שפספסתי הרבה כבר... איך אני משנה את זה, בבקשה תעזרו לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025