היי, אני כותבת כאן בשביל לפרוק כי אני פשוט חייבת לומר את זה למישהו.
אני בת, דתייה ואני עובדת בחנות.
בחנות יש צוות נהדר וממש חברותי, אני נכנסתי לעבוד בתחילת 2020 והכרתי אחלה צוות, אבל יש מישהי שאני בהתחלה חשבתי שאני רק רוצה אותה בתור חברה ותמיד היה לי כיף לעבוד איתה, עד שהתחלתי לשים לב שכל פעם שמעלים משמרות אני בודקת אם אני עובדת איתה וכשאני לא עובדת איתה משהו בי מתבאס לפעמים אני מתנחמת בעובדה שאולי היא עובדת באותו יום רק לא באותה מחלקה כמוני.
בהתחלה חשבתי שזה סתם כי אני פשוט רוצה להיות בחברתה אבל אז הבנתי שזה לא רק זה, לאט לאט הבנתי שאני פשוט מאוהבת בה. (מה שגרם לי גם להבין שאני ביסקסואלית)
יש לה חבר וזה ממש מבאס אותי, אבל גם אם לא היה לה בחיים לא הייתי יכולה לומר לה מה אני מרגישה כלפיה.
אני גם כרגע סוג של בארון כי אף אחד לא יודע שאני בי ככה שזה עוד יותר מסובך.
כל פעם שהיא מחייכת זה גורם לי לרצות לחייך, כל פעם שהיא מבקשת ממני להחליף אותה אני מסכימה, גם אם אני לא יכולה באותו יום (חוץ מפעם אחת שבאמת לא יכולתי) קרה מקרה אפילו שהיא התקשרה אליי בבוקר בשביל לשאול אם אני יכולה להחליף אותה ואני נרדמתי בשעה ממש מאוחרת אבל בכל זאת אמרתי כן.
אחד הקטעים הכי מציקים זה שעכשיו גם חבר שלה נכנס לעבוד באותה החנות, אז לא מספיק שזאת אהבה חד צדדית אני עכשיו צריכה לראות אותם ביחד בלייב.
אני לא חושבת שאני אי פעם אצא מהארון בתור בי ואני גם לא חושבת שאי פעם היא תאהב אותי בחזרה. כמובן שאני כן מקווה ורוצה להאמין שזה יקרה אבל אני פשוט לא חושבת שזה יקרה.
וזהו רק רציתי לפרוק את זה מעליי, תודה לכל מי שקרא/ה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות