טוב אתחיל ככה,אני גר בבית עם אמא שלי(ההורים גרושים) וכרגע לומד עתודה לפני הצבא.
אמא שלי נמצאת לבד כל החיים ומרגיש לי שהיא מוציאה את הכעס והתסכול שלה עליי כל הזמן.
אמא שלי היא בן אדם עצמאי כמעט כל החיים והיא נותנת לי הכל אני ממש לא מתלונן, אבל כל פעם שהיא מגיעה לסף כעס ועצבים היא גורמת לי להרגיש ממש רע עם עצמי. אני מבין שהיא עוברת הרבה בחיים לבד אבל אני לא מבין למה שהיא תדבר אליי ככה שאני הבן אדם היחיד בחיים שלה,כמו שהיא דיברה היום.
אמא שלי בן אדם די דיכאוני ופסימי כבר חמש שנים ואני מנסה לגרום לה לחשוב אחרת בנושא אך אני לא מצליח.
היום יצא לנו לדבר ואני לא יודע איך יצא שוב שהיא התעצבנה עליי (קורה כמעט כל הזמן שאני חוזר הביתה) חשוב לומר שאני חוזר הביתה אני תמיד עוזר לה במה שהיא מבקשת ומנסה לתת כל מה שאני יכול בשבילה, אבל היום היא הגזימה כמו שלא שמעתי אותה בחיים.
היא אמרה לי שאני אכזבה בשבילה וכל מה שהיא השקיעה בי לא שווה כלום ושמהיום כדי לי לא להתייעץ איתה בכל נושא שקשור אליי כי היא לא תעזור ושאני אפס וזה הגיע למצב שהיא רצתה שאני אצא מהבית לזמן מה כי אין לה כוח לראות אותי. אני לא יודע למה קל לה כלכך לומר לי את הדברים ולעשות לי את הדברים האלה והסברתי לה כבר כמה פעמים שזה משפיע עליי, אבל היא ממשיכה. אני כבר לא יודע מה לעשות.
אני כבר נהיה אדיש מפעם לפעם לדברים שהיא אומרת כי זה כבר נהיה הרגל.....
אני שוקל לעבור לגור בדירת חדר כמו שאני עושה בזמן הלימודים אבל מפחד מההשלכות.
אני חייב עזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות