אני ובן זוגי יחד כבר ארבע שנים, מתוכם שנתיים וחצי גרים יחד.
אני לא בקשר טוב עם המשפחה שלו, היו לנו הרבה עליות ומורדות. כשמגיעים החגים חשוב לו שנעשה את זה יחד עם המשפחה שלו, והוא רב איתי כשאני לא מעוניינת. עכשיו ביןם העצמאות, הם מתכננים לישון בכנרת והודעתי שאני לא מגיעה והתחלנו לריב על זה. ניסיתי להסביר שאני לא מבינה למה אי אפשר לחגוג רק אני והוא, שאני לא מבינה ממתי יום העצמאות נחשב חג, ובשנים האחרונות כשביקשתי לצאת הוא לא רצה. בכל פעם שאני רוצה לצאת לטיול, או לצאת מהבית הוא מאוד לא רוצה. אבל כשלהורים שלו יש תוכניות הוא מגיע אליהם בריצה. אני עצובה, כי אני מרגישה בודדה, אני לא מבלה איתו כמעט זמן כי הוא לא אוהב לצאת מהבית, רק כשההורים שלו מזמינים אותו הוא יוצא ואז טוען שזה בשבילי - כי אני אוהבת לצאת וזו ההזדמנות. אפילו שאני רוצה בילוי אינטימי, זוגי, ולא עם המשפחה שלו. הוא אמר לי שאני צריכה לדעת שכל חג אני אצטרך לבוא אליו. ואם אין לי אילוץ כלשהו אני צריכה לבוא. וזה שאני לא רוצה זו לא סיבה מספיק טובה. אני מרגישה כלואה, שאין לי סיי כי אני אישה והוא גבר, כשאני מעלה את הטענות האלה הוא אומר שהכניסו לי שטויות פמניסטיות לראש. קשה לי לכתוב את זה כי חוץ מזה הוא אדם מדהים. וכיף לנו יחד. אבל פתאום כשזה מגיע לנושא החגים הכל נהיה מתוח. אני מבינה שצריך לעשות ויתורים ולכן אני מגיעה בכל זאת לחגים, אבל קשה לי כשהוא אומר לי: אם אין לך אילוץ את חייבת לבוא כי זה מה שהחלטתי. אשמח לעצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025