אני בת 21 ויצאתי מהארון בפני ההורים. יש לי אח בן 24 שהוא גם הומו, הוא יצא בפני ההורים ובפני סבתא שלי בהיותו בן 14, ואני, לא ידעתי על זה, עד הרגע שבו יצאתי מהארון. ההורים שלי תלו בי את כל התקוות שלהם. הם חשבו שאם יש להם בן הומו, אז לפחות הבת שלהם תגשים להם את החלום של משפחה נורמטיבית עם בעל וילדים. אם הייתי יודעת שגם אחי הומו, הייתי פונה אליו וכנראה לא הייתי מספרת להורים. אני לא יודעת איפה לא הייתי בסדר שהוא לא סיפר לי. אבל, היחסים בינו לבין ההורים שלי הם מעולים. מעולם לא הרגשתי שיושב שם איזה משהו, להפך. תמיד, עד היום, אני מרגישה שהוא הילד המועדף. אני לא רציתי לאכזב את אמא שלי, אבל אני לא ידעתי שאחי הומו. אמא שלי מנסה "להחזיר אותי למוטב" ו"אני יודעת שאת לא לסבית". "אני מכירה אותך כמו את כף היד שלי" אז כנראה שלא, אמא. היא הזכירה לי את כל הפעמים שדיברתי איתה על בחורים ויצאתי עם בחורים. נכון, היו תקופות כאלו, אבל זה היה כי ניסיתי בכוח להשתנות וגם כי לא הייתי סגורה על עצמי ב100% ואמרתי שאולי אני אצליח להתאהב במישהו. אבל אף בחור לא גרם לי להרגיש מה שאני מרגישה כלפי נשים. אני בת 21, אני יכולה לממן את עצמי ולצאת מהבית, אבל אני לא רוצה לעשות את זה כרגע, כי אני יודעת שזה יוביל לנתק. אמא שלי אמרה לי "חוץ מחג שמח בחגים, אין לי שום רצון להיות איתך בקשר, את לא הבת שלי." וכנל אבא שלי. אבל... למה את אח שלי אתם כן מקבלים? אני הבת שלכם בדיוק כמוהו. אבל אני כן יכולה להבין...הפלתי עליהם פצצה שניה..אולי הם צריכים לעבור את התיקון שלהם בעולם.. אני לא יודעת. אבל אני לא בחרתי, ואמא שלי אומרת לי " מה? כי לא הלך לך עם בנים אז את עוברת צד?" ומטיחים בי דברים לא נעימים. אבא שלי כל הזמן קורא לי "ילסבית" ואומר לי "איכס את מגעילה אותי". זה קשה לי. לא בחרתי! לא רציתי! וניסיתי להשתנות. אוף..פריקה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות