אז כן, זה קרה ומיד אסביר איך.
התגייסתי לא מזמן למסגרת מאוד לחוצה ואינטנסיבית (קרבית).
במהלכה עם כל הקשיים שהיו בבית נעזרתי במשקית ת״ש על מנת לפתור את הבעיות ולהתקדם.
תחילה סיפרתי לה את המצב בבית, דיברנו על זה ובאמת הרגשתי שהיא עוזרת ומסייעת, היה לה מאוד חשוב שאצליח ואתקדם.
מעבר לכך דיברתי איתה על עניינים אישיים, הרגשתי איתה מאוד פתוח ושמח להגיד שגם היא שיתפה אותי במה שעבר עליה.
ממצבים שאני דמעות בעיניים והיא רואה אותי ושואלת ישר מה קרה ועד למצבים שהיא שולחת לי הודעות בסופ״ש ובשעות לא שעות (הודעות מקצעויות לא אחרות).
כיום תמונת המצב היא כזו, היא השתחררה ואני רק התחלתי.
לפני שהיא עזבה היא דאגה לומר לי ״שמור איתי על קשר!״.
ובאמת שמרנו על קשר, הייתה שולחתי לי המון הודעות מדי פעם איך אני ומה המצב ואני באמת הייתי משתף אותה אבל אף פעם לא הרשתי לעצמי לנסות לקחת את מעבר כי חשבתי לעצמי ״מה הסיכוי?״
למרות שהרגשתי שהיא לא סתם הייתה מדברת איתי אם לא הייתי מעניין אותה עדיין אני חשבתי בטיפשות שזה סתם כי אכפת לה.
עברו כבר חודשיים+ מאז הפעם האחרונה שדיברנו, אני דיברתי בפעם האחרונה בצורה קרירה יחסית, לא רציתי לדבר איתה מעבר כי חשבתי שזה כלל לא יעניין אותה.
ואני כל כך רוצה כל כך רוצה שהיא תדע שאני רואה אותה מעבר למשקית ומעריך את כל מה שהיא עשתה בשבילי.
וזה פשוט נורא להתמודד עם זה לבד.
אני מוצא את עצמי מסתכל על הודעות שלנו מפעם שופט את עצמי ואומר ״למה לא רשמת לה פה ככה? למה לא ניסת שם ליזום?״
או שאפילו נכנס לאינסטגרם שלה ורואה תמונה שלה מחייכת ופשוט מחייך גם.
אני פוחד להגיד לה את צמד המילים ״אני מתגעגע״
לא רוצה שהיא תירתע לא רוצה שהיא תפחד
קשה לי להאמין שיכול להיות משהו אבל באמת אני מרגיש שהקשר שלנו היה מעבר והוא פשוט התפספס
אני מרגיש כאילו היא קיבלה ממני רושם שאני לא איתה
שהיא לא מעניינת אותי
איך אני מתמודד?
זה פשוט אוכל אותי כל יום ויום.
מה אני יכול לעשות נגד זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות