אני כבר כשנה וקצת רווקה, וחיה חיי רווקות די כיפיים. אני חווה באופן תמידי אינטראקציות עם גברים, וזה בחיים לא היווה מכשול עבורי. היו לי מערכות יחסים בעבר, וגם קשרים לא רציניים ואני חיה עם זה די בשלום.. למרות שבליבי אני רוצה זוגיות וזקוקה לה, אבל האם בכל מחיר?
לפני כחודש הכרתי גבר מקסים, אכפתי, דואג, מראה חום ואהבה ובאמת לדעתי כל אישה תרצה ש"יפול" לה אחד כזה בידיים. אבל חסר לי הפלפליות איתו, אני יותר רגילה לגבר שמראה אהבה אך מחזיק קצר אבל במובן החיובי ושיש קצת אש בקשר ולא הכל בנאלי וחלק כמו עם הנוכחי.
יש את המשפט "בחורות נמשכות לגברים שמתנהגים אליהם חרא" ואני חלוקה לגבי זה, מצד אחד כל בחורה מחפשת שיתנהגו אליה בכבוד וכמובן שאני גם רוצה את זה, אבל מצד שני, מחפשת גבר שלא ישתרך אחריי... שלא יגיד על כל דבר שאני אומרת אמן ושפשוט יתן נוכחות של זכר אלפא. לזה אני נמשכת, למרות שאולי לחלקכם זה ישמע מוזר או הזוי.
אני לא יודעת מה לעשות, לוותר על גבר שמתנהג כגבר החלומות? אחכ משפחה/חברות יאמרו לי "איך ויתרת עליו, לא תמצאי עוד אחד כמוהו" ונכון הוא באמת מדהים, אבל בגלל שהוא מדהים אשאר בכל מחיר כי ארגיש שלא אמצא אחד שיותר מתאים לי?
*יש לציין שאני אוהבת איך שהוא נראה, פחות או יותר.*
אני פשוט רוצה להיות שלמה עם עצמי.. ולא יודעת מה לעשות
בא לי זוגיות, אני מוכנה לזוגיות, אבל בכל מחיר? זה מטומטם שאני אוותר על עתיד טוב של זוגיות בגלל זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025