יש לי ידידה שהכרתי בתואר, חוץ מזה שהיא יפייפיה היא גם בן אדם מדהים, ואני מאוהב בה(מדי).
מה האישיו? האישיו שאני לא חושב שאני יכול לספר לה איך אני מרגיש או לנסות לקדם את זה ליותר בגלל שעוד בתחילת השנה רק כשהכרנו, הצעתי לה לצאת. אז שה היה מקרה של בחור מכיר בחורה חמודה בשיעור, יש בניהם כימיה והוא שואל אותה אם בא להם לצאת ביחד, למה לא הרי?
בזמנו היא בדיוק יצאה עם מישהו, מאז אני לא יודע. אנחנו כבר מכירים מעל חצי שנה, מדברים המון ואפילו נפגשנו כמה פעמים ללמוד ביחד(כמעט ולא יצא להיפגש בשנה ההזוייה הזאת). בכל החצי שנה הזאת היא לא הזכירה מתישהו שיש לה חבר או מישהו שהיא מתראה איתו, וגם באינסטגרם שלה אין ממש משהו שמעיד.
ככל שאנחנו מדברים יותר, ועל אחת כמה וכמה אחרי שהתראינו גם פנים מול פנים, אני מבין שאני מאוהב בה בצורה מטורפת. היא מושלמת בעיניי. אני רק רוצה להיות איתה, להצחיק אותה, לחבק אותה, לנשק אותה, להחזיק לה את היד. אני באמת רק רוצה אותה ולא אף אחת אחרת. אף אחת אחרת לא מתקרבת לרמה שלה.
וזה מתסכל. זה מסתכל אני בגלל שכבר הצעתי לה בזמנו לצאת וזה לא הכי הלך, אני מפחד שעוד הצעה כזאת תחסל את החברות שלנו, מה שבאמת יהיה בשבילי נורא. אני אוהב כל זמן שאני מדבר איתה, ואני לא יכול לדמיין מצב שאני לא.
אני באמת באמת באמת לא יודע מה לעשות. להסתכן ולשאול שוב? לדבר איתה על זה ולפרוק את כל מה שפה? להשאיר את זה אצלי בלב ולהתייסר לעד?
ואני אצטט לסיום את ברני מאיך פגשתי את אמא: "I am hopelessly irretrievably in love with her, more than she knows"
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות