הצד הנשוי בלבד
אני אתחיל מזה שמדובר בתהייה פילוסופית/מוסרית בלבד. לא אני ולא החברה המדוברת לא מתעסקות עם גברים נשואים ולא מתכננות לעשות את זה, אז זה לא שאני מחפשת פה "תירוצים" בשבילה או בשבילה.
ובכן, לפני כמה ימים אני וחברה התחלנו לדבר על הנושא של בגידות, וספציפית כשגבר נשוי או כשאישה נשואה בוגדים בבן/ת זוגם עם מישהו/י רווק/ה, והשאלה אם לאדם הרווק יש אשמה בעניין.
ברור שהבוגד הוא הצד הנשוי. הרווק לא בוגד באף אחד, שכן הוא רווק (אין לו במי לבגוד), אבל עדיין את הצד הרווק בסיטואציה הזאת מכנים "הורס משפחות", במיוחד אם הוא פיתה באופן אקטיבי את הצד הנשוי. גם כשהצד הרווק מגלה רק בדיעבד שהוא היה עם אדם נשוי, אומרים לו "היית צריך לוודא שהוא לא נשוי" (איך בדיוק? אנשים משקרים ולא כולם עונדים טבעת נישואין).
ונשאלת השאלה:
למה הצד הרווק אשם? במה הוא אשם? הוא רווק. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה. אין לו מחויבות כלפי אף אחד.
הצד הנשוי הוא זה שצריך לא לבגוד. (גם אם מפתים אותו; זה לא תירוץ.)
בקיצור, אני והחברה לא הצלחנו להגיע לתשובה מוחלטת.
אז מה דעתכם בנושא?
(מוסיפה סקר, אבל יהיה נחמד אם תכתבו למה עניתם מה שעניתם)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025