אני רוצה להיות שחקנית.
אני יודעת שזה נשמע טיפשי, אבל זה ככה מאז שאני זוכרת את עצמי וזה לא עומד להשתנות.
למדתי גרפיקה, השתתפתי בועדות בכנסת, הייתי חלק מגוף נוער משפטי, מד״א, הדרכה, צורפות ועוד ועוד...
שום דבר לא נגע בי ועניין אותי כמו משחק, ובאמת באמת שניסיתי להרגיש כלפי דברים אחרים את אותו הדבר.
אני יודעת שאני יכולה להצליח, למעשה התקבלתי לקורס משחק שבסופו אני אוכל לחתום בסוכנות שחקנים נחשבת ולהתחיל לעבוד.
הבעיה היא ההורים שלי, הם יעשו הכל בשביל להרחיק אותי מהעולם הזה. וכשבדמעות אני מסבירה להם שזה החלום שלי ושזה הדבר הכי חשוב לי- הם צועקים עליי שאין לי הכרת הטוב לכל שאר הדברים שיש לי או צוחקים עליי ואומרים שגם הם חולמים על פרארי.
וכשאני אומרת להם שאני אוהבת אותם מאוד ומודה להם על הכל הם קוראים לי מניפולטיבית.
אם אחכה עוד שנה עד שלא אצטרך יותר את האישור שלהם כבר אהיה בצבא, שם אי אפשר להתחיל קריירה. ואחרי הצבא? ההסתברות להצליח שגם ככה נמוכה תהיה כמעט אפסית.
אני מבינה אותם, אני הילדה הקטנה שלהם והם דואגים לי שאסע לבד ברכבת ללימודי המשחק ואם יטרידו אותי מינית או משהו בסגנון. אבל אני צריכה את זה לנפש שלי!
חשבתי לעשות שירות לאומי ואז יהיה לי קל יותר להתחיל קריירה בשנים האלה אבל אני רוצה לתרום מאה אחוז ממני בצבא. או ללכת לסבתא שלי שאם אדבר איתה אולי תוכל לשכנע אותם, או שתהיה בצד שלהם.
אני לא אסלח להם אם החלום שלי ייגנז באשמתם, ואני לא אסלח לעצמי אם אוותר עליו. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025