טוב אז עברתי שנה באוניברסיטה בתואר הנדסה תעשייה וניהול, והכל התחרבש לי בשנה השנייה.
איבדתי את סבתא שלי וחבר קרוב בעקבות מחלות שהם חלו(לא קשורות לקורונה) אבל בעיקר גם טיפלתי בסבתא שלי ז״ל בתקופת הקורונה מה שגרם לי להתנתק מהחברים ואנשים מהסביבה מהחשש להדביק. ויצא מצב שהחברות שלי הייתה דרך זום או תוכנה אחרת ופשוט תחושה של עצב מועקה על בסיס יומי.
נכשלתי בשנה השנייה, לא ניגשתי לשום מבחן, לא יצאתי מהבית. באיזה שלב שאיבדתי את סבתא שלי תיארתי להורים שאני חוזרת לדירה ללימודים ונכנסתי לעוד יותר מועקה קשה. אנשים לא הבינו למה ניתקתי קשר, לא עניתי. בחיים לא חוויתי ניתוק מהחיים ותחושות ומחשבות מזעזעות עברו לי במוח. בסוף פתחתי את זה מול האוניברסיטה ומול ההורים. וכמובן שההורים לקחו אותי הביתה לחזור לעצמי. כיום אני רצה כל יום, אוכלת ארוחות מסודרות, קמה וישנה נורמלי ובכללי מנסה לחזור לבחורה השמחה שהייתי פעם.
אבל עכשיו אני שואלת את עצמי האם אני רוצה להמשיך בלימודים. אני בת 24 ובכנות אני רוצה לסיים תואר ולהתחיל כבר את החיים, אני רוצה חבר, רוצה חברים, רוצה עבודה מסודרת. אני ממש רוצה להיות עצמאית כבר. העניין שבאוניברסיטה מכריחים אותי לקחת שנה חופש וגם אני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך שם, אני בטראומה ממה שעברתי. אין לי דרך לספר לכם עד כמה נכביתי.
או לעבור למכללה, ואם מכללה אני שוקלת בין הנדסת תוכנה לתעשייה וניהול.
שניהם נגעתי קצת בתכנות, אני יודעת שיש לי ראייה מערכתית, שאני פועלת, שאני חושבת מחוץ לקופסא וגם בצבא התעסקתי במחשוב. אני יודעת שאני חכמה ויודעת למצות ממקל עץ וחול משהו יותר גדול.
אבל גם תכנות מעניין אותי, לשבת ולפתור בעיות , לשבת שעות על המחשב, לחשוב, לשרטט בראש. זה מדליק אותי גם.
אז אני מתלבטת בין שני התארים והאם זה שווה לעבור למכללה פשוט ולסיים את העניין הזה.
האם אפשר למצוא בכלל עבודה, שמעתי מחברים שלי שלקראת סוף הנדסת תוכנה או מדמח, שקשה להם למצוא עבודה. במה זה תלוי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות