אני מתחיל ללמוד שנה ב משפטים בישראל. אני בן 27. הסיבה שהתחלתי ללמוד מאוחר היא שהגעתי מהחברה החרדית בה לא לומדים לימודי ליבה ויצאתי בשאלה בגיל 20 ולכן הכל התעכב. למרות שעברתי כברת דרך, ואני אחרי בגרות מלאה שעשיתי מאפס, ואני מתחיל שנה ב במשפטים, למרות זאת אני עדיין לא שלם. יש בי משהו שרוצה לעבור לחול. יש בי רצון לעבור לחול, למדתי שפה (שהיא לא אנגלית) בשביל זה. הייתי צריך לקבל החלטה לפני שנה, ועקב משבר הקורונה, ועקב כך שהיה קשה לצאת מהארץ, החלטתי להישאר לבינתיים ולהתחיל ללמוד פה. מה שקרה בפועל, זה שנשארתי פה. הלימודים חשובים לי, הם לא מעניינים אותי בכלל אבל הם חשובים לי, כי אני רוצה להתקדם בחיים. לגבי להיות עורך דין - לא יודע אם ממש מתחשק לי. אני לא מאוד מתלהב מהמקצוע הזה. והבעיה רק גודלת כשמדברים על חול - יהיה יותר קשה לעבור עם תואר במשפטים מישראל לחול מאשר לעבוד בכך בארץ. למיטב הבנתי ברוב מקומות העולם לא ניתן בכלל לעבוד כעורך דין אם התואר הוא ממדינה אחרת. בכל ה8 שנים האחרונות הייתי כל הזמן לא סגור על עצמי. אבל לא ישבתי בחיבוק ידיים. עשיתי, למרות שאני לא שלם. לכאורה, בגלל שאני כבר כביכול נמצא באמצע הדרך, הדבר ההגיוני ביותר יהיה פשוט להמשיך. כי זה לא שאני יודע מה אני רוצה ללמוד בחול. יתירה מכך - אני לא באמת שלם גם עם המעבר לארץ זרה. אמנם יש הרבה דברים בארץ שמכעיסים אותי ומעצבנים אותי, אבל מכאן ועד לעשות מעבר קיצוני שכזה - הדרך קצת רחוקה. מצד שני אם לא אעשה את זה עכשיו אולי לעולם זה לא יקרה. אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות