כפי שקראתם בכותרת אני בת 22 ולא הייתה לי זוגיות.
אני רואה מסביבי אנשים שתמיד נמצאים בזוגיות, אנשים שחוו דברים, קשרים, אהבה - ואני כלום! באמת לא מבינה מה דפוק בי.
הקשר היחיד שהיה לי היה בגיל 18 והוא ארך 5 חודשים אז אני לא מחשיבה את זה.
ממה שאנשים מתארים אני יפה ונראית טוב,
כשהייתי בסביבות גיל 16-17 אנשים פשוט לא הפסיקו להתחיל איתי בכל מקום שהייתי בו, אם זה כשהלכתי ברחוב, אם זה בעבודה, אפילו בתחנות אוטובוס - היו מתחילים איתי כל יום לפעמים אפילו כמה פעמים,
היום כשאני בת 22 אני לא יודעת למה משהו השתנה ובמקרה הטוב מתחילים איתי כל שבועיים (מדברת על מציאות), חיצונית לא חושבת שמשהו בי נהיה רע, אולי אפילו להפך.
אני לא אוהבת רשתות חברתיות, ולא מאמינה בהם, אני אוהבת להכיר אנשים רק במציאות.
אני פעילה רק באינסטגרם וגם שם בקושי, מעלה משהו לסטורי פעם במלא זמן..
בצבא שירתתי בבסיס קטן בצפון (ואני מהדרום), כל הבנים שהכרתי שם היו ילדותיים ולא מפותחים שיכלית, התנהגו כמו ילדים בני 14 חרמנים אז לא ניסיתי אפילו.
וחוץ מזה למדתי גם בבית ספר דתי (אני לא דתייה, מעולם גם לא הייתי) אז ככה שלא הכרתי כל כך גברים עד שהתחלתי לעבוד ועד שהתגייסתי.
כשהשתחררתי היה אדם אחד בעבודה שלי שיצאנו במשך חודש וזה התפוצץ מהר כי התברר שהוא אינטרסנט וחרא של בן אדם, היה קשה לי להתגבר עליו.
אני לא יוצאת למועדונים/מסיבות.
יודעת שבהתאם לכל הנסיבות שציינתי זה מין הסתם יותר קשה להכיר אבל עדיין, זה לא בלתי אפשרי והנה אני עדיין לא הכרתי אף אחד וזה מתסכל אותי, כי אני יודעת מה אני שווה ואני גם רואה מה אנשים אחרים סביבי שווים כשהם לעומת זאת הכירו בן/בת זוג.
מה דפוק איתי לעזאזל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות