אוקי אז תמיד הייתי בן אדם יחסית אופטימי, היו לי את החברים הקרובים אליי והייתי בסך הכל מרוצה מהמצב שלי בחיים. לא מזמן התגייסתי וכרגע אני חווה משבר. אני כרגע נמצאת בקורס ואני לא מתחברת בכלל לאנשים שם והם לא מתחברים אליי, אני לא באה באנטי אליהם או משהו כזה באמת שניסיתי לדבר אבל פשוט אין שום חיבור. בנוסף לזה יש את כל הלחץ של הקורס, התפקיד שלי הוא תפקיד מסווג אז אני לא יכולה לקחת את החומר הלימודי הביתה או אפילו להוציא אותו מהכיתת לימודים. זה ממש מקשה עליי בגלל שנותנים לנו זמנים ללמידה וזה תמיד ללמוד סביב אנשים, אין לי את השקט שלי לקחת את החומר הביתה לשבת וללמוד לבד ולקחת הפסקות מתי שבאלי. בנוסף אני בת יחידה ולכן להיות מוקפת באנשים ולחיות את הסגנון הצהלי הזה 24/7 זה משהו שהחיים לא חוויתי ונורא קשה לי עם זה. המחסור בחברים, הלחץ הלימודי ובכללי המסגרת הצבאיים הכניסו אוצי למשבר ואני חווה קשיי הסתגלות שממש משפיעים עליי ועל המצב הנפשי שלי, ישלי התפקצויות בכי כל יום, אני מרגישה מוטשת נפשית וחברתית. חתמתי דין אישה כדין גבר והתפקיד שלי זה רק בסיס סגור עם יציאות של 11/3, אני לא יודעת איך אני הולכת לשרוד את השלוש שנים הבאות שלי כל היום מוקפת באנשים ואני כבר לא יודעת כמה באלי את התפקיד שלי. אני שוקלת אולי ללכת לקבן או למשקית תש ולנסות לבקש לעבור תפקיד או יציאות טובות יותר אבל אין לי באמת משהו שאפשר להוציא איתו תש או משהו כזה, מה עוד אפשר לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025