התגרשתי מאב ילדיי בגלל הרבה סיבות אבל הסיבה העיקרית הייתה שכבר רציתי למות כשהייתי איתו.
מההתחלה הסקס איתו היה גרוע , ניסיתי הכל כתבתי לו מה אני צריכה , הייתה לו נטייה לפגוע והיחסים עם אמא שלו לא הוסיפו... 4 ילדים מדהימים ועייפות ותסכול ממנו גרמו לי לפרק את החבילה אחרי 10 שנים.
ואחרי שנה הכרתי גבר שהראה לי שאפשר אחרת, הקשבה, הכלה, פרגון אין סופי, מחמאות וסקס מדהים.... ואהבה... הוא אוהב אותי. אני מרגישה את זה כל רגע איתו.
בחיים לא הרגשתי נאהבת כל כך. מפגשים משותפים עם בני המשפחה שלו, כבוד מצד אימו .
הבעיה היחידה שהוא גדול ממני ב15 שנה.
ועכשיו כשטוב לי ונכון שהלב עדיין פצוע מהמשפחה שלא הצלחתי להחזיק
פתאום הגרוש כותב לי שאני אהבתו היחידה שהוא לא מצליח להתגבר עליי. שחבל שלא אמר לי אף פעם שאני מושלמת שלא הלך איתי לטיפול כשביקשתי שלא עשה מספיק שוויתר וגם כשאומר את כל הדברים האלה הוא לא באמת נלחם זה רק מילים ( paroles paroles)
בעלי לשעבר זה טיפוס לא מפרגן לא מחמיא לא מרוצה אף פעם ממש כמו הגבר בשיר של דויד ברוזה רק שסיגליות אף פעם לא קיבלתי ממנו.
אפילו לנשק אותי כמו שצריך או ללטף הוא לא ידע, חוסר נתינה חוסר רצון להעניק מרוכז רק בעצמו. אגואיסט מהגרועים ביותר.
אני תוהה מתי יעבור לי הכאב הזה שלא עוזב אותי.
והאם אני עושה את הדבר הנכון...
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025