יש לי בעיה שבגללה אני ער ב3 בלילה.... זה פשוט אוכל אותי... המחשבה הזאת שאין לי מושג בנשים... ואם להיות כנה... נשים מלחיצות אותי קצת... וכולם (בעיקר אמא שלי) ממשיכים ללחוץ עלי למצוא חברה וזה די מכניס אותי לדיכאון (במיוחד כשאמא שלי באה עם כל הדאגה שלה כפרה עליה ומתחילה להלחיץ ולהגיד שהיא מפחדת שאני בחיים לא אמצא זוגיות)
אני מתקשר עם בנות סבבה... קצת קשה לי ליצור קשר עין רציף אבל אני עובד על זה (חרדה חברתית בעבר... שאריות של זה... אף פעם לא קיבלתי טיפול מקצועי הכל זה עבודה עצמית)
אני שירתתי כלוחם בצבא... חשבתי שאולי זה יוסיף לי נקודות בעיני נשים מעבר לביטחון העצמי ותחושת המסוגלות שניסיתי להשיג לעצמי אבל אני לא מוחצן מספיק בשביל להיתפס כמשהו בעיני רוב הבנות...
ואם מישהי כן בעניין שלי קשנ לי לתפוס את הרמזים וכשאני מבין את הרמז זה כבר מאוחר מידי והיא פשוט נעלמת בלי סיכוי שאני אראה אותה מתישהו בעתיד או שאני מבין את הרמז אחרי זמן של היכרות איתה ואני פשוט לא בקטע...
יש לי בידיים הזדמנות (נראה לי), מחר אני נוסע לגדוד להשתחרר... ויש מישהי שהכרתי בבסיס, היא ממש חמודה, היא חנונית כמוני (אין לה אפילו פייסבוק או אינסטגרם והיא שונאת מוחצנים כמוני)... יש לי את המספר שלה ואני מתכתב איתה לפעמים אבל אין לי מושג מה לעשות... אני אוהב אותה כבן אדם... היא אחלה בן אדם ואני מפחד שאם אני אנסה לקחת את זה צעד קדימה זה פשוט ידפוק הכל... קשה לי להתמודד עם כישלונות
ואז אני מתחיל לתרץ לעצמי שהיא גרה רחוק ושאולי היא לא בקטע שלי בכלל (למרות שכולם אומרי שיש מצב טוב שהיא כן)... מה אני עושה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות