אני מרגיש שאני נלחם במלחמה אבודה
אני יוצא למקומות
מנסה כמה שיותר להיפגש עם אנשים
ומצליח בדכ
אבל בגלל שרואים את התמדדות שיש לי (ocd)חרדה וכו זה בסוף מפוצץ את הכל
אני גר לבד מגיל 19
המשפחה לא קיבלה אותי גם בגלל סיבות אחרות הדתוכו
שנה שלמה עשיתי שבתות לבד בבית
מגיל 12-13 אני מתארח אצל אנשים בשבתות
ומאוד קשה לי לבד
בעבר וגם היום פחות אבל עדיין אני עברתי ניצול מטורף בגלל זה
הגעתי למצבים שאני בא למיון רק כדי שמישהו ישאל מה שלומי מה קורה
כי שהתקשרתי לאבא שלי א מא לקחה את הטלפון ואמרה לא מעניין אותנו הסיפורים שלך
הגעתי למצבים שאני לןקח סתם מונית רק כדיל דבר עם נהג
שאני כל הלילה בחוץ ומנסה לדבר ומישהו רואה את זה אומר בוא תזמין אותנו לאספרסו ואתה חושב שכך תקנה אותם וה מנצליםאותך..
הוצאתי על אנשים המון כסף
אנשים שראו שקשה לי לבד והבינו שבשביל הרגשה הזאת אני אתן הכול
ו"מכרתי" את הכל את הגוף את הכסף ומה לא את כל כולי . בשבילם עד שלפני כמה שנים כתבתי פוסט קשה מאוד שהמשטרה חיפשו אותי מחשש לחי...
האם יש תקווה
האם יש אנשים שלא מתמודדים עם שום דבר
שיש מצב, שאצליח ליצור איתם קשר חברי?
או שזה מלחמה אבודה
בעבודות שאני נמצא אומרים שאני נחמד וטוב אבל אף פעם לא יוצא משם קשר שמישהו מתקשר, בוא נצא
וכך כמעט בכל מקום כמעט שכל קשר מתפסס בסוף
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות