טוב אז ככה
אני נשואה כבר שנה יש לי ולבעלי תינוקת קטנה ומתוקה בת חודש
אני ובעלי יחד שנתיים ולפניי הוא היה עם בחורה שהייתה אהבת חייו במשך כמה שנים, שניהם התחילו ללמוד תואר במקומות שונים ולא הצליחו ונפרדו
וממה שהוא סיפר לי הבנתי שהוא היה בדיכאון עמוק עד כדי מחשבות אובדניות וייתכן שעד היום לא לגמרי שחרר אותה.
לא יכלתי להחזיק את עצמי וחיפשתי את השם שלה בשיחות שלו. למרות שהוא לא מדבר איתה (מניחה שהיא גם בזוגיות או נשואה) כן ראיתי שהוא כתב שהיא הייתה האחת ושלעולם לא יהיה לו מה שהיה איתה, סיפר לחברים שלו שהוא מפנטז עליה, שהיא הייתה האישה המושלמת בשבילו, שתמיד יהיה לה מקום בליבו (כתב את זה כשהיינו די בהתחלה)
מאז שקראתי את זה אן לי מרגוע, אני סגורה אליו ולא מצליחה להפתח מתחילה לאכול סרטים שיום אחד הוא יזכר באמצע החיים שהיא אהבת חייו ויעזוב אותי. או שחושב עליה כשאנחנו שוכבים. כל מיני שטויות וזה גורם לי לא לרצות להתקרב אליו.
כשניסיתי לראות מה הוא כתב עליי דיליתי שעליי לא נכתבו דברים כאלה, למעשה בקושי נכתבו בכלל דברים.
אני אישה עם הרבה בעיות ביטחון עצמי ותמיד פחדתי מבגידות/גירושים/ שהצד השני יפסיק לאהוב.
קשה לי לשאת את המחשבה שיש מישהי שהייתה כל חייו ותיזכר לעולמים כמישהי שהייתה ה״אחת״ והתפספסה
ואני, אישתו, אהיה יום אחד מובן מאליו, לא מושכת (כי מתרגלים אחרי שנים, נכון?)
ובעוד שאותי הוא יזכור כ״אישתי״ עם כל המובן מאליו והמגרעות הנלוות למילה,
אותה הוא יזכור אותה כדבר טהור ומיוחד שהתפספס לו
כואב לי וקשה לי עד כדי כך שאני מוצאת את עצמי לא מתפקדת
אני יודעת אסור להסתכל בדברים של אחרים אבל לא יכלתי לעמוד בזה…..
עכשיו כואב לי בנשמה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות