כשהייתי ילד למדתי נהיגה ועשיתי מלא טסטים שבכולם נכשלתי. בדיעבד, המורה שלי היה על הפנים ועשה הכל בשביל הוריד לי את הביטחון לאפס.
עכשיו אני לומד עם מורה חדש והוא מגיש אותי למבחן שבוע הבא. אני נוהג בסדר, עושה טעיות כמו כולם. אבל לדעתי יותר טוב הנהג ממוצע. באו נפתח את עיניים: משהו כמו 90% מהנהגים בכביש היו חוטפים ברקס מטסטר אילו הוא היה יושב איתם בנהיגה הרגילה שלהם. נראה שאחרי שעוברים את הטסט הם פשוט מוחקים מהראש כל מה שלמדו. אבל לא נכנס לזה עכשיו. אני סתם מוציא עשן.
מה שאני שאול פה זה משהו אחר: כשאני עומד למבחן, אני תמיד מתרגש. זה היה נכון גם בתואר ראשון, גם בראיון עבודה וגם בטסטים. עצם העובדה שמישהו יושב ונותן לי ציון על הביצוע גורם לי להתרגשות.
וכשאני מתרגש, אז עושה שטויות. למה ואיך זה נראה: אני יודע שעקרונית 2+2 שווה ל-4. אבל במבחן אני אחשוב: "ומה אם פה בודקים מקרה נדיר ומיוחד שבו 2+2 זה בעצם 4.001?" ואולי אני ארשים את הבוחן בזה שאני דווקא במבחן אעשה משהו "מיוחד" ולא רגיל? ומה אם המורה לימד אותי כל הזמן שיטה א', אבל הבוחן מעדיף שיטה ב'? ברגע האחרון יכולה להתעורר בי מחשבה דיבילית סטייל "ואולי במשך חצי שנה האחרונה לא סובבתי נכון את ההגה??".
בקיצור איך להיות רגוע לגמרי? לא להתרגש ופשוט לנהוג כאילו שזה שיעור רגיל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025