אני חייבת עצה שתעזור לי עם הבעיה שלי
אני לא אוהבת ילדים. בכלל. לא אוהבת את הרעש שהם עושים, את הילדותיות שלהם בנוגע לכל דבר, את החפירות שלהם עם שאלות/סיפורים
אין לי טיפת סבלנות לשום דבר שקשור אליהם
אין לי הסבר למה, זה פשוט ככה.
הבעיה שזה מביא למצב ש*אני* זאת שסובלת כי אם יש לידי ילד שצועק/מדבר יותר מדי/בוכה/מגמגם שעה את מה שיש לו להגיד וכו.. - אני זאת שחוטפת עצבים ברמה לא פרופורציונלית (כמובן בלי לבטא שום דבר כלפי הילד), ואני לא רוצה להרגיש ככה, זה לא נחמד לי.
אני רוצה לעבור את החיים בשלווה ולהיות מסוגלת לשהות בחברת ילדים בלי לחטוף ג'ננה מכל דבר
אין לי מושג מאיפה הגיעה ה"הפרעה" הזאת אבל אני מתה להיפטר ממנה. אני מרגישה כמו זקנה מרירה שרק רוצה שילדים ייעלמו לה מהעיניים
יש למישהו דרך לעזור לי לחבב ילדים איכשהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות