אני בתקופה ממש לא טובה בלשון המעטה.
כל האנשים הכי קרובים אליי התרחקו, אני בנתק עם ההורים, אין לי אף אחד כמעט חוץ מהבת זוג שלי
אנחנו כמעט חצי שנה ביחד, היא עושה הרבה בשבילי, היא תמיד מקשיבה לי ונלחמת עליי למרות שהמשפחה שלה קצת הומופובית היא תמיד נלחמת ודואגת שיקבלו אותי ככה
לאחרונה היא התגייסה לצבא ועכשיו היא בטירונות וממש קשה לי, אני מרגישה לבד
בקושי יוצא לנו לדבר (אולי שעה ביום נטו) כי היא כל הזמן עסוקה שם וזה קשה לי ממש ככה
היא עדיין לא יודעת אם היא תעשה בסיס סגור או יומיות, רק בסוף הטירונות יגידו לה איזה תפקיד היא תלך
היא החליטה עכשיו שהיא רוצה לעשות קורס מפקדים אם יתאפשר לה וזה אומר בסיס סגור.. זה הדבר שהכי פחדתי ממנו בעולם
לראות אותו במקרה הטוב אחת לשבוע רק בסופש
אני כל כך לא רוצה שזה יקרה, אני לא יודעת אם אצליח לתחזק ככה קשר, כן יש בינינו אהבה חזקה אבל זה כל כך קשוח לדמיין את זה שניפגש אחת לשבוע או שבועיים או בכלל חודש
אני לא יודעת אם אצליח להחזיק מעמד ואני כל הזמן חושבת על זה ובוכה
אני מפחדת שנרתחק בגלל זה והיא תתאהב במישהי אחרת שם וכל התסביכים רצים לי בראש
היא יודעת שאני מעדיפה יומיות אבל אני לא אומרת לה מה לעשות ותומכת בה.. אני באמת כל כך עצובה
אני לא מפסיקה לבכות כל היום כי אני מרגישה כל כך לבד ואין לי עם מי לדבר
ועכשיו זה שהיא הנחיתה עלי את האופציה הזאת של בסיס סגור אני בכלל בקרשים
מה לעשות? איך להפסיק לפחד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות