היי, שמע שרון אני בת 23 מנתיבות .
אני נשואה שנתיים לבעלי , יש לנו ילדה חמודה בגיל שנה .
בהתחלה הכל היה טוב ביחסים בנינו, כן היו ריבים לא כמו עכשיו.
אין יום שאנחנו לא מתווכחים ורבים , הוא כל הזמן מערב את אמא ואבא שלו בריבים שלנו, ואז במשפחה שלו מסכימים לעצמם לחייג אליי ולהתחיל לנזוף בי על כמה שאני אשמה ושהוא מקסים .
אני לא אישה קשה , להפך אני אישה מאוד טובה
מנקה מבשלת דואגת שואלת מתעניינת רומנטית , מאז שהילדה שלי נולדה אני ובעלי לא יצאנו לשום חופשה הוא לא עוזר לי עם הילדה , וגם הייתה תקופה שהוא כל היום רבץ בבית ויצא עם חברים שלו כי הוא החליט שהוא לא רוצה את העבודה שלו שהוא עבד בה קרוב ל3 שנים.
אני גם כל היום בבית בין כביסות לנקיון עם הילדה לא רואה את העתיד שלי בתור עקרת בית , אנחנו לאחרונה לא מסתדרים כל דבר שאני עושה יש לו תלונות וצעקות כלפיי גם אם אני ניסיתי לעשות משהו שהוא טוב .
הוא מוציא ממני דברים לא טובים בכלל בריבים שאני בן אדם מאוד שליו , אני לא יודעת אם להתגרש .
מצד אחד אני לא רוצה לסבול כל החיים שלי בצעקות ותלונות כמה שאני לא בסדר ומצד שני אני לא רוצה שהילדה תחיה עם הורים גרושים ומלחמות זה לא קל ואני מדברת מנסיון של ההורים שלי.
לא יצאנו לשום חופשה בגלל בעיה כלכלית שהייתה לו שהוא לא מצא עבודה , בגדים בקושי קניתי לעצמי אני כבר לא מטופחת ומאוד מוזנחת כי אין לי אופציה לטפח את עצמי מבחינה כלכלית .
הוא גם לא מוכן ללכת לטיפול זוגי , מרגישה תקועה במקום ולא יודעת אם להתקדם הלאה ( הרי מי יקח אותי גרושה בת 23 עם ילדה)
או להשאר במקום ופשוט לנסות לתקן למרות שאני מרגישה שרק אני נלחמת ?
עזרה ? עצות הגיוניות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות