התחתנתי צעירה יחסית, 23 בערך. החיים היו טובים בהתחלה. אני עבדתי במשרה חלקית במשרד, ובעלע מצא עבודה בסופרמרקט לידנו.
אבל נכנסתי להריון ובאו התאומים, ואז התחילו הבעיות. עד אז גרנו אצל ההורים של בעלי, ואחרי כמה חודשים שילדתי הם ביקשו שנעזוב לדירה משלנו.
ההוצאות התחילו לגדול ונכנסנו ללחץ כלכלי ענק. לא היה לנו מספיק כסף גם לשכירות וגם להוצאות על הילדים. לבלות בחוץ לא בא בחשבון. לא היה לנו כסף לכלום.
אני רוצה להגיד שבעלי אדם טוב. עוזר לי קצת בבית לא יותר מידי אבל בסדר. אבל הבעיה איתו שהוא לא מביא מספיק פרנסה הביתה. הוא עובד משמרות בסופרמרקט, לפעמים מתחיל בשבע בבוקר וחוזר בשתיים בצהריים, ולפעמים עובד משמרת שנייה מתחיל בשתיים וחוזר בערב, לפעמים אפילו בעשר בערב. לא איכפת לי העיקר שיביא פרנסה הביתה שנצא מהלחץ הכספי הארור הזה. אני לא ישנה בלילה מרוב לחץ. אין לנו כסף לטיטולים ומטרנה, בקושי משלמים שכר דירה וכמה פעמים בעל הבית איים לזרוק אותנו מהדירה.
אמרתי לבעלי שיבקש לעבוד בסופר שתי משמרות. אני יכולה להסתדר לבד בבית. לא איכפת לי שלא יעזור בבית, העיקר שיביא פרנסה שנוכל לחיות בלי לחץ. אבל הוא אומר שאין לו כוח ומספיק לו משמרת אחת. זה מעצבן אותי ברמות, בגלל שלא איכפת לו שאנחנו קורסים כלכלית. בין כה המשמרות שלו קצרות, אז שחעבוד מצידי מהבוקר עד הערב. אני מיואשת וכבר חושבת על גירושין מהבעל העצלן שלי. להתגרש ולגור אצל ההורים שלי.
מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות