אנסה לתאר את עצמי ואז אמשיך לבעיית הנשים שלי.
כיום אני סטודנט לתואר עם הרבה מתמטיקה ופיזיקה, מצטיין של המצטיינים.
בצבא הייתי לוחם ומפקד. בעבודות השונות שעבדתי תמיד הייתי התותח העצמאי שאפשר לתת לו יד חופשית.
אני עצמאי באופיי ומאוד אוהב את הלבד שלי. עם זאת מוקף במשפחה וחברים שאני מאוד אוהב.
אני מצחיק, שנון, מאוד ריאליסטי, ובגדול כמו שהסביבה מכנה אותי "תותח".
אני המנוע והמוח בכל סביבה שאני נמצא בה, אומנם לוקח לי הרבה זמן להיפתח.
מבחינת מראה אני נראה טוב מאוד לטעמי, החסרון שלי הוא הגובה אבל לא מעבר לזה.
עבדתי שנים רבות כדי לאהוב את עצמי והיום אני חושב שאפשר להגיד שהגעתי לשם.
אבל עם נשים אני בבעיה. לא מצליח להשתחרר לידן. מרגיש חנוק ועצור, משותק.
זה קורה לי בעיקר באחד על אחד מול בחורה, ולא כשאנחנו בסביבת חברים או משהו כזה.
ואם כבר הצלחתי להגיע לאיזה דייט או משהו, אני לא יודע איך להעביר אותו מהפאן החברי לפאן אינטימי.
וככל שהזמן עובר, והניסיון לא משתנה, הלחץ שיהיה בפעם הבאה אפילו יגדל. אני כבר רואה את זה איך אני מתחיל לרעוד ולגמגם.
אני לא נמצא באפליקציות למינהן, כבר הייתי בעבר וזה לא עושה לי כל כך טוב כל ה"שוק בשר" הזה. יש לי גם בעיה עם התמדית הגברית שמשודרת שם.
לא יודע מה לעשות, אבל אני מרגיש שהצורך לאינטימיות מתחיל לגבור עלי. הדיכאון מתחיל להגיע אני מרגיש את זה.
אני מתחיל לקרוס.
וכל זה על קצה המזלג, יש לי עוד כל כך הרבה מה לפרט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות