אני בן 18, מלש"ב, ההורים שלי גרושים, יש לי אחים קטנים ממני באופן משמעותי (בית ספר יסודי).
אבא שלי ואימא שלי לא הסתדרו במשך שנים, היו להם ריבים קשים, לרוב הייתי נמצא לצדה של אמא שלי. באופן אישי תמיד הייתי סוגר את האוזניים ולא מתערב כשהם היו רבים, ותומך באמא שלי אחר כך כשאנחנו לבד, נוצר בינינו קשר מיוחד של אמון, מעבר לקשר רגיל של אימא ובן.
ההורים שלי גרו ביחד בווילה גדולה, ויש לי בה יחידת דיור משל עצמי. אחרי הגירושין אימא שלי עזבה את הבית ומאז היא נמצאת במצב כלכלי רעוע, היא גרה בדירה קטנה שקיבלתי בה חדרון קטן מאוד, בלי פרטיות ובלי מרחב אישי. בנוסף, היא זקוקה גם לתמיכה נפשית רבה אחרי שעברה אירועים מטלטלים שגרמו לה בין היתר לדיכאון ואובדן כושר עבודה.
מאז ומתמיד הייתי אדם עצמאי, ומאז תחילת התיכון במיוחד, וגם כשאני נמצא בבית של אבא שלי אני גר לבד, כלומר ביחידה שלי, ומתקשר רק לעיתים עם שאר בני הבית. אין לי שום תלות בהורים שלי מלבד אוכל ומקום לישון בו.
כשאני בדירה של אימא שלי האחים שלי מפריעים לי מאוד, הם תמיד מרעישים ומעירים אותי מוקדם מאוד בבוקר כשהם הולכים לבית ספר, וזה בעייתי מכיוון שאני עובד עד השעות הקטנות של הלילה. בנוסף, אני לא יכול להביא לשם בני ובנות זוג מכיוון שהאחים נמצאים ממש חדר לידי ומפריעים תמיד.
מצד אחד נוח לי מאוד לגור אצל אבא שלי, אפילו אידיאלי - דירה לבד וחיים עצמאיים ונוחים, ומצד שני אני מבין את אימא שלי ואת העובדה שהיא צריכה תמיכה כרגע. אני קרוע ואני לא יכול להחליט מה לעשות. העובדה שאני בן 18 ואין הסדרי משמורת שחלים עלי לא מוסיפה לעניין.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות