היי כולם,
אני ובעלי התחתנו לפני שנה. הוא השמין בצבא ומאז או מנסה לרדת במשקל או מוותר. המשקל גורם לו לבעיות בריאותיות, ובתקופות בהן הוא רזה המצב מאוד השתפר.
אני מאוד אוהבת אותו אבל אנחנו יחד כבר הרבה שנים יחד והייתי על גלולות רוב הזמן, והחשק המיני שלי ירד בגללן בשנים האחרונות. לאחרונה הפסקתי אותו והחשק חזר, אבל אני עדיין לא כל כך נמשכת אליו.
ההשמנה שלו זה שילוב של גנטיקה והרגלים גרועים באוכל. אני רואה את אמא שלו שהיא שמנה, הילדים גדלו והיא ובעלה יכולים לטוס ולחרוש את העולם, אבל הם בבית ולא זזים כי יש לה בעיות גב בגלל המשקל.
שובר אותי שהוא האדם הכי מדהים בעולם, באמת בלי להגזים, הרבה מעל הרמה שלי, וככה הוא מכור לאוכל וגומר לעצמו את החיים. לא מוכן לעשות ספורט.
לי יש את הבעיה ההפוכה, יש לי נטיה לרזון וגם אני מתמלאת במהירות, יש לי שליטה על הכמויות שאני אוכלת. אז כשאני חושבת לעצמי שאנחנו צריכים לאכול רק סלטים או לעשות ספורט יחד, אני יודעת שאני אהפוך להיות לרזה חולנית ושדופה. בנוסף וואלה יש לי את השליטה העצמית אז אני יכולה להינות מכל אוכל במידה, אז גם קשה לי לוותר על זה לעצמי.
אני מפחדת לחשוב על העתיד שלו, הוא יהפוך להיות חולני ואני אצטרך לעצור את החיים שלי ולטפל בו. אני רוצה בגיל 50 לטייל בחו''ל ולהינות.
לפעמים אני רואה שהוא דוחף אוכל סתם ואני אומרת לו להרגע, הוא דופק לי מבטי מוות כאילו הרגתי אותו.
הוא אומר שהוא יודע שהוא צריך פסיכולוג אבל לא הולך בפועל.
איך בן אדם שכל כך אכפת לו מהסובבים אותו, יעשה הכל בשביל אחרים, אבל לא אכפת לו ככה מעצמו?
לאחרונה הוא ירד 10 קילו וקיבל מחמאות מפה עד לטימבקטו, ועלה הכל חזרה. זה גומר אותי לראות את זה.
לא יודעת אם יש עצות מועילות, אבל כן אשמח לשמוע אם עוד אנשים מתמודדים עם זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות