שלום.
התחתנתי לפני כמעט שנתיים ללא ילדים חשבתי שהוא אהבת חיי
יוזם מפרגן אכפתי… עד שהוא שינה את עורו.
היו לנו חילוקי דעות בהתחלה לפני הנישואין אבל הייתי בדעה שאפשר לפתור ולדבר על הכל.
קצת אחרי החתונה, בעלי החל לקחת מובן מאליו
נהיה הרבה יותר אדיש וקר כלפיי, שוכבים פחות (משהו שמאוד מפריע ומוזר לי כיוון שאני רגילה שהגבר שלי יותר ״עף״ עליי והוא פחות בן אדם מיני לצערי)
הוא היה מעשן המון קנאביס ואחרי שלחצתי עליו ודיברתי איתו הוא הוריד קצת את הכמות ואז נהיה עצבני (הוא מכחיש את זה שהוא מכור לכך ונהיה עצבני)
קשה לי להכיל את הדברים האלה ואני עצובה מאוד
בנוסף לכך לפני מספר חודשים הוא התעצבן עליי מאוד ואף דחף אותי ואיים עליי בסטירה עם מבט אטום בעיניים, אחרי שברחתי מהבית וישנתי אצל אמי כי לא ידעתי להתמודד עם הדבר הזה והייתי בהלם מהתגובה שלו
סלחתי לו, אך עם זאת הצלקת ישנה מן הסתם ואני חוששת,
זה לא יוצא לי מהראש, לא משנה מה לא מרימים יד!
לא מקללים, לא מאיימים.
אני מתגעגעת לבן אדם שהכרתי מלפני
הוא לא היה כזה אטום רגשית, עצבני ומניפולטיבי שלא משנה מה גורם לי להרגיש שאני לא בסדר ומעוות את הדברים כנגדי.
אני מתלבטת מה לעשות יש לי עדייין רגש אבל יש המון נורות אזהרה
תודה מראש למי שיענה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות