היי,
אני ליזה (שם בדוי) ואני בת 20,
אני אכנס לנושא דוגרי ואני אגיד שאני מאוד ביישנית עם גברים וזה מציק לי מאוד וגורם לי לתחושת פספוס והחמצה.. זה מתחיל בזה שאין מצב שאני שומרת על קשר עין, הראש שלי תמיד ברצפה ואני לא מסוגלת להרים אותו, אני מדברת בטון לחוץ וכל בחור שפגשתי שלח לי אחרי זה הודעה של ״וואי הפתעת אותי עם כמה שאת מתביישת״ ״איזה ביישנית״ ״את אפילו לא הסתכלת עלי״ וזה לא נעים לשני הצדדים ונשבעת שאני לא מצליחה לשלוט בזה וזה משגע אותי!!!!
בשיחות טלפון והודעות אני הכי מצחיקה וזורמת שיש, אני מקשיבה ויודעת לנהל שיחות מאוד עמוקות וזה בעיקר מה שגורם לגברים להימשך ולהתחבר אלי..
אבל כשמגיע הרגע שהם מציעים לי להיפגש אני מתחמקת ומתחילה להמציא תירוצים העיקר לא להיקלע לסיטואציה הזאת כי זה חזק ממני ובשלב מסוים זה גורם לי לסוג של התקף חרדה והמון לחץ בגוף..
אני חושבת שהעניין הוא שאין לי ביטחון עצמי בכלל, והתרגלתי עם השנים להיות קשה עם עצמי :( אני תמיד מתחילה לחשוב מה הבחור שאני אצא איתו יחשוב עלי, אולי הוא יתאכזב ואני לא אמצא חן בעיניו, ועוד המון מחשבות שליליות. חלק מהבחורים שפגשתי אמרו לי שבמציאות אני עוד יותר יפה והחמיאו לי מאוד אבל אני תמיד מורידה לעצמי ובוחרת לא להאמין.
הייתי בקשר רציני במשך שנתיים ולקח לי המון זמן עד שנפתחתי והתחלתי לזרום כמו שזרמתי בשיחות כי הוא הבין אותי ונתן לי תמיד תחושה שהכל בסדר ושאני מושלמת ושהוא אוהב אותי.. ותמיד הדאיג אותי שאם ניפרד אני צריכה לעבור את זה שוב והנה אני מתמודדת מחדש עם מה שתמיד הלחיץ אותי.
מה לעשות …
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות