כבר לא סומכת על חברים, מה דעתכם על מקרים כאלה? זה אנשים שלא כדאי לסמוך עליהם?

היי לכולםן,

אני נמצאת בתקופה שאני כבר לא סומכת על אנשים שקרובים אליי,שזה אומר בין היתר חברות קרובות מהתיכון וביניהם חברה אחת שהייתי איתה הרבה בקשר מאז התיכון ועד היום.

אני מרגישה שכשאנשים רוצים להתייעץ איתי ואני הכי אוהבת לייעץ ולעזור באמת מכל הלב אז הם נזכרים בי, אבל כשאני צריכה את העזרה בדברים אישיים שאני באמת צריכה עזרה והכוונה אני מקבלת סגירת דלת. היה לי נושא מאוד אישי שפתחתי אותו מול אותן חברות טובות מהתיכון כשהייתי בת 18 ולא קיבלתי מענה וזה פשוט חסם אותי מלשתף אנשים בדברים אישיים יותר ממה שאני בדרך כלל.

ביום העצמאות האחרון רציתי ללכת להופעה בתל אביב של זמרת מוכרת וחברה שלי זו מהתיכון התקשתה לזרום איתי בגלל שהיא יותר דתיה ממני ואני חושבת גם אולי יותר חסומה מבחינה חברתית, זה אולי זר לה בשנים האחרונות [יש לציין שלמדנו בתיכון ממלכתי דתי] בסוף יצא שהלכתי לבד כדי להוכיח לעצמי שאני לא תלויה באף אחד. מיותר לציין שהייתי מאוד מאוכזבת ממנה ושם נפל לי האסימון לכל מה שאני כותבת כאן.

בנוסף לאמור אני סטודנטית כבר שנה רביעית והיו חברות שהכרתי בשנה א שהם היו חברות קרובות ללימודים והיינו מתכתבות מלא נשיקות וחיבוקים וגם בהן אני מרגישה כעת שזה לא הכי אמיתי. לדוגמא: ביום העצמאות האחרון גיליתי שהם קבעו להיפגש ביחד באופן ספונטני לדברי החברה וזה היה מעליב קצת, כי כשצריך עזרה ממני בלימודים אפשר להתקשר אליי ואני אהיה תמיד זמינה אבל שזה לצאת לא כל כך. אני אדגיש שבדרך כלל אנחנו לא נפגשות הרבה מחוץ ללימודים אבל עדיין זה היה לא נעים במיוחד לגלות את זה.

בימים אלו אני מתחילה להרגיש שאני מתרחקת מהחברות שלי מהתיכון, אותן הכרתי בתיכון התחברנו ממש והיינו הולכות ביחד לשיעורי תורה ואני בעיקר הייתי הולכת בשביל להיות איתן וכך לאורך השנים הללו מצאתי את עצמי מתלבשת באופן דתי יותר בגלל הקרבה אליהן וכן בגלל שיעורי התורה שהייתי הולכת.
מאז התיכון ואחרי השירות הלאומי דרכינו נפרדו אם זה בעבודה ואחרי זה כשאני הלכתי ללמוד ב2019 באחת האוניברסיטות המובילות בארץ שהיא גם נחשבת לחילונית ובגדול הסביבה שאני נמצאת בה כבר כמה שנים היא די חילונית וכן גם כל האחים שלי נמצאים במסגרות חילוניות. אני כבר לא מגדירה את עצמי דתייה למרות שאני כן אוהבת להתלבש צנוע ולא חשוף מידי [לא בגלל הדת]
אני כבר תקופה מרגישה שהחברות הטובות מהתיכון כבר לא חלק מהחיים שלי דרכינו הופרדו וכבר אין דברים משותפים בינינו, וכן אני גם לא כל כך רוצה להישאר בקרבתן משום שהיו דברים שהם עשו שפגעו בי כי חשבתי שאני יכולה לסמוך עליהן אם לא אין אז מי? [אני מניחה שזה לא היה בכוונה אבל זה פגע] וזו אחת הסיבות העיקריות שהבנתי שזה תוקע אותי בהמשך החיים שלי ואולי אני צריכה למצוא אנשים אחרים שמתאימים לי יותר מכל הבחינות.

מה את.ן חושבים על המקרים הללו האם באמת מדובר באנשים שלא כדאי לסמוך עליהן?
חשוב לי לציין שאני בן אדם שקשה לו מאוד להגיד את כל הדברים האלו לבן אדם עצמו כי מפחדת שזה יפגע ביחסים או יצא לא טוב..

מי שקרא עד לפה תודה רבה ואם תוכלו לייעץ/להאיר/להעיר יתקבל בברכה
תודה רבה והמשך ערב טוב לכולם