היי אני אמא לילד בן 3 חודשים אני והחבר נפרדנו במהלך ההריון רוב ההריון עברתי לבד
אני והאבא שלו היינו בקשר יחסית טוב
שולחת תמונות של הילד שואלת לשלומו הכל היה באמת טוב
לאחרונה הוא אמר לי שהוא רוצה לעבור עיר ועכשיו אני אומרת לעצמי כאילו מה קשור לעבור עיר שאתה יודע שזה יכול להיות רחוק אחד מהשני ככה הבנתי שזהו כאילו הוא לא רוצה ולא משתדל ולא חושב אפילו על הזוגיות הזאת
מרגישה ממנו ריחוק כזה כאילו אם אני לא שולחת לו הודעה או מתקשרת או לא עושה ופשוט הפסקתי מרגיש כאילו אני לא כזה מעניינת אותו והוא גם לא עושה שום צעד בשבילי אולי להחזיר את הזוגיות הזאת ולא מראה איזשהו קירבה
החלטתי לא להתקשר ולא לשלוח הודעות
כי אני מרגישה שאני כל היום סביב זה אני כבר מותשת לחכות לציפייה הזאת שאולי נחזור והכל יסתדר.
הוא בקושי שולח הודעות כמעט ובכלל לא מתעניין וזה עוד יותר כואב שלהבין שכנראה זה פחות חשוב לו לנסות למסד את כל הקשר הזה לזוגיות ולאהבה
אני פשוט מרגישה לבד עם זה בגידול של התינוקי המתוק שליי
שאין לי את מי לשתף או לחוויות את החוויה הזאת במשותף עם התפתחות הילד
אני רוב היום 4 קירות בלי חברה חוץ מהמשפחה שליי שכאילו בלעדיהם באמת אין לי מושג מה הייתי עושה
ומי היה בשביל אם לא הם.
אבל קשה לי קשה לי ממש הבדידות הזאת מרגישה לבד וממש ממש מתוסכלת ועצובה
אני לא יודעת אם מתקדמים ואיך ההרגשה שלי הלבד והעצב הזה יעבור לי כבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות