כן
בקצרה כשהתמיינתי למכינות נרשמתי למיונים של שש מכינות, מתוכם ארבע שחברים שלי היו בהם ועוד שתיים שפשוט קראתי עליהן באינטרנט. בגלל שהמיונים היו בדיוק בתחילת המלחמה והייתי ממש עמוסה גם בלימודים וגם נפשית אז יצא שפספסתי את המיונים של כל המכינות שנרשמתי אליהן חוץ מאחת שלא ממש הכרתי חוץ ממה שקראתי באינטרנט. עברתי את המיונים והתחלתי את המכינה בעיקר במטרה להעלות פרופיל אבל גם כי אני באמת מאמינה בזה. כשהגעתי הסתבר לי שכמעט כל החניכים במכינה בדעה פוליטית ודתית שונה משלי מאוד. בהתחלה התלהבתי מזה ממש כי מכינה ולהכיר אנשים שונים וזה, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שזה גם מאוד מעייף נפשית להיות מיעוט כל הזמן, במיוחד בזמן הטעון הזה בגלל המלחמה, וגם שבבסיס אני לא באמת מתחברת לאנשים. בנוסף, למדתי בבית ספר פרטי בחול ותמיד היה לי ממש חשוב הלימודים. במכינה אני מרגישה שאני בכלל לא מאותגרת מהבחינה הזאת גם קצת מצד השיעורים אבל בעיקר מצד האנשים. אחרי חצי שנה שבאמת ניסיתי לתת למכינה צאנס ובאמת השקעתי והתנדבתי בערך לכל התוכניות הנוספות למכינה, אני מרגישה שלמדתי מלא אבל קשה לי לראות איך אני יכולה להמשיך להתפתח עוד חצי שנה. בסוף אני כן נהנת ומפיקה הרבה מהמסגרת הזאת אבל אחרי חצי שנה אני מרגישה שאני לא אצליח להשקיע בחלק החברתי באמת כי אני מרגישה שאני מתחברת אל האנשים רק בגלל שאני מכירה אותם ומבלה איתם את רוב הזמן שלי ולא הרבה מעבר. עוד מעט נסגרת ההרשמה לקורסים באוניברסיטה הפתוחה ואני ממש רוצה להירשם וללמוד ולעבוד ולטייל לפני שאני מתגייסת, אבל לא יודעת אם זה הצעד הנכון. אני מרגישה שלהישאר במכינה זה לוותר על עצמי. אבל אני לא יודעת באמת מה יעשה לי טוב ואולי כדאי לסיים כבר את מה שהתחלתי. בסוף אני בטוחה שגם אם אני אשאר במכינה אני אמשיך ללמוד ולהתפתח אבל אני תוהה אם אני יכולה יותר בבית. אשמח שתתנו את דעתכם
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025