אני בת 25 והבן זוג שלי בן 32 אנחנו שנה וקצת ביחד. הכרנו בחול בחופשה שהייתי עם חברות. ובאיזה שהו מקום אני יודעת שהוא לא האחד שלי. נחמד לי איתו כיף לי איתו אני אוהבת אותו ומרגישה אהובה. אבל אף פעם לא התלהבתי מימנו אף פעם לא הייתי שלמה עם הקשר לגמרי,אף פעם לא עפתי עליו. תמיד הייתי בספקות לגביו, חסר לי חוש הומור, שיחות עומק תחושת ביטחון וחוכמה ואסטרטיביות פחות יש בו את זה למרות שהוא באמת בן אדם טוב ונסיך,יש מישהו שיצא לי להכיר שאני מרגישה שאני הרבה יותר מחפשת את הצומת לב ואת היחס מימנו לדבר איתו בוואטסאפ גורם לי הרבה יותר להתרגש. למרות שאני חושבת שהוא לא בקטע שלי. אני מרגישה שבאיזה שהוא מקום אני איתו עד שאני אמצא מישהו יותר טוב או כי אני מפחדת להיפרד מימנו ולהזכר שהסחורה בחוץ לא וואו אני יודעת שאם אני אתחתן איתו יהיה לי נחמד אבל זה לא האחד שלי. אני גם מפחדת להיפרד מימנו כי אין לי הרבה חברים וחברות וגם קצת קשה לי להכיר חברות חדשות אז אני מפחדת להשאר לבד זה עושה לי מאוד מאוד רע, ומיצד שני אני מרגישה רגשות אשמה ופתטית על זה שאני מבזבזת לו את הזמן שעמוק בפנים אני יודעת שהוא לא האחד שלי והוא כן רואה אותי לכיוון של חתונה. כרגע אני נשארת איתו מטעמי נוחות. מה דעתכם? אני יודעת שאני יוצאת פתטית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025