היי
אני בן 23 כמעט ואני גיי לא בארון. לפני ה7.10 יצאנו ביחד כמעט שנה עד שהוא נחטף. אנחנו מכירים הרבה זמן לפני
הוא עמוק בארון והמשפחה שלו לא יודעת על זה והוא עדיין שם בעזה וזה פשוט קורע אותי מבפנים
אני לא סיפרתי לאף אחד שאנחנו בזוגיות כי הוא בארון ואני מאוד אוהב אותו ודואג לו וכל פעם שמזכירים אותו איפשהו פשוט אני מתחיל לבכות מגעגוע ואני באמת חושב עליו ועל מה שעובר עליו כל הזמן.
הדבר שאני הכי מקווה זה שהוא יחזור כבר הביתה ונוכל להיפגש שוב
בזמן האחרון התחלתי להרגיש ממש ממש רע והרגשתי שזה מעמיס עליי נפשית שהחלטתי ללכת לפסיכולוגית ולנסות להבין איך אני יכול להתמודד עם הסיטואציה.
הפסיכולוגית שלי אמרה לי שאני צריך לנסות לשקול לספר את זה למשפחה שלו ופשוט להגיד להם את האמת כי אם חלילה יקרה לו משהו חשוב שהם ידעו מי הוא היה באמת.
חייב להגיד שאני מת לספר להם את זה אבל אני לא מסוגל כי אני יודע מה זה להיות בארון ובסוף זה הסיפור שלו והזכות שלו להחליט לספר להם ואיך מתי ברגע שהוא יחזור.
מצד שני אני כל הזמן חושב שמשהו יכול לקרות לו שם ואז בחיים הם לא ידעו ולא יכירו אותו באמת כמו שאני מכיר אותו.
הנטיה שלי היא לא לספר אבל זה אוכל אותי מבפנים ומשפיע עליי נפשית.
מה אתם אומרים?
פליז בלי תגובות הומופוביות מגעילות באמת שאין לי יכולת
נפשית להכיל גם את זה כרגע
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות