נולדתי כבת ותמיד הייתי לובשת שמלות וחצאיות, משחקת בבובות, לובשת חולצות בטן ומאוד מראה את הנשיות שלי, נכון לא הייתי מתאפרת כש החברות שלי היו, לא הייתי מסדרת את השיער במשך שעה בבוקר אבל הרגשתי בת וידעתי שאני בת.
לפני כמה שנים התאהבתי בבת, אבל לא באמת הבנתי את זה אז התעלמתי, ועכשיו, לפני כמה חודשים התאהבתי שוב בבת אז התחלתי לחקור על זה קצת. אחרי שחשבתי שזהו, סיימתי לחקור והבנתי לגמרי מי אני התחיל להגיע הבלבול המגדרי.
הרי אני בת! ותמיד חשבתי ככה! אז למה יש פעמים שלשון זכר או לשון פניה רבים יותר נוח לי? למה יש פעמים שאני לובשת מכנסיים קצרים שהיו של אח שלי וחולצות רחבות?
לרוב אני באמת מזדהה כבת אבל למה יש את הימים האלה שכל כך באלי להיות גבר או כל כך אני מרגישה כמו משהו אחר...
זה לא שאני מרגישה לגמרי כמו בן ובכלל לא בת.. אני חושבת שאני משהו באמצע? או בכלל שניהם?
התייעצתי גם עם חברים שלי מהקהילה שכבר יצאו מהארון, חלקם יצאו וסיפרו על הנטיה המינית, חלקם על הזהות המגדרית וחלקם על שניהם... הם אמרו שזה בסדר שאני עוד לא יודעת וכרגע אני לא צריכה להיכנס להגדרות, זה לגיטימי שאני מרגישה ככה ושאולי זה סתם משבר קטן שיעבור...
אני יודעת שזה לא מאוד מובן אבל כרגע גם אני לא מבינה את זה מאוד אז סתם רציתי להתייעץ
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025