אני לא יודעת בדיוק איך להסביר את זה. יש לי משפחה תומכת וטובה. אבל למרות זאת אני כל כך מתעבת רגעים משפחתיים ואני שונאת אם הם יודעים מה אני מרגישה וחושבת. כאילו שאני רוצה להיות אנונימית. אני באמת רוצה להיות כזאת. אני שונאת שהמשפחה מחמיאה לי ואני שונאת אם ההורים שלי שואלים אותי מה את חושבת על זה ועל זה. אני לא רוצה שידעו כלום. אני אפילו לא יודעת למה. אבל מה שמוזר זה שאצל אנשים אחרים שלא מהמשפחה אני דווקא פתוחה איתם ומקבלת מחמאות בקלות ולא אכפת לי להגיד מה אני מרגישה וכו'. אני מרגישה הרבה יותר בנח אצל חברות או אנשים אחרים. אבל שזה נוגע למשפחה אני ממש נסגרת ושונאת כל רגע איתם למרות שהם סך הכל משפחה טובה. מה זה? פיצול אישיות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות