נשואה סה"כ באושר 7 שנים, שני ילדים, בעלי אוהב אותי ונאמן ואכפתי ומתחשב ודואג
אך בכל מה שקשור למחמאות או מילים טובות בין אם על חיצוניות בין אם על פנימיות צריך להוציא ממנו והוא בן אדם מפרגן אך עם זאת ממש חסר לי ממנו ואני מאד יפה ומקבלת מחמאות בחוץ ומאד אינטליגנטית רגשית ואנשים אוהבים לצלול איתי לשיחות עומק יש לי חברות עשור מעליי שמחזיקות ממני אני ממש רגילה שהקרובים אליי סוג של מעריצים אותי ועם בעלי זה ממש לא מרגיש כך. מקבלת מחמאות ממש על תווי הפנים והוא לא אומר כלום. פעם ב.. הוא יגיד לי שאני נראית יפה כי בדיוק התלבשתי מאד לטעמו. על האופי כלום. יש לציין שאני מחמיאה ואומרת מילים טובות ומעריכה בו הרבה ולא מקבלת את זה בחזרה הוא לא עושה את זה בכוונה הוא גם גדל עם הורים קרים אך בתחילת הקשר הרעיף עליי ומצא איתי יותר נקודות חיבור ועומק וכבר פתחתי בפניו שזה חסר לי שוב ושוב ואני לא מבינה אפילו ברמה השטחית איך יכול להיות קשה להגיד על פרח יפה שהוא יפה? אם רואים יופי מול העיניים יום יום גם אם מתרגלים זה נעים בעיניים לי לפחות יהיה צורך להגיד משהו בטבעי. או אם הוא לומד ממני דברים או מחזיק ממני במשהו אז למה לא להגיד? אני ממש מתוסכלת וחסרת בטחון לידו כבר. אבסורד שתמיד התלהבו מהגומה שלי והוא בחיים לא אמר עליה מילה או העיניים השפתיים החיוך ואני כן אומרת לו! מה דעתכם ומה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות