היי כולם,
הכותרת מזכירה לי בעיה (מוצדקת!) של בני 14..... אבל בגילי?!
אז ככה, אני וחבר שלי חצי שנה יחד. הוא החבר הרציני הראשון שלי. לפניו היה עוד אחד במשך כחודשיים. אני בת 20 וחבר שלי גדול ממני בכמה שנים. הוא ביקר כבר מספר פעמיים בביתנו. אמא שלי מאוד אוהבת אותו וכך גם אחי (בן 13). (חבר של אמא שלי גר איתנו- הוא "אוהב" אותו פחות, בוחן אותו הרבה וכו...) אבל בסהכ חבר שלי אהוב ומקובל בבית. הבעיה מתחילה כאשר אני מעלה את הנושא של לישון יחד. אמא שלי לא מסכימה לי בשום אופן. לא אצלו ולא אצלי. כששאלתי למה לא אצלינו היא טענה כי היא רוצה את הפרטיות שלה וטוענת שלאחי לא יהיה איפה לישון (אני ואחי חולקים את החדר יחד). בנוגע לאחי- הוא הרבה פעמים ישן בסלון. מתוך בחירה אישית שלו ולכן זה לא מהווה איזושהי בעיה. אני חושבת שזה יותר מאין תירוץ. כך גם בעניין ה"פרטיות" שלה. היא טוענת שבמידה ואני אאפשר לחבר לבוא ללילה אחד, הדבר יהפוך למשהו שבשגרה והיא לא מעוניינת בכך. עד לא מזמן הנושא לא הטריד אותי יותר מידיי אבל לאחרונה יוצא לי לחשוב על זה ואינני מוצאת דרך יצירתית לפתרון הבעיה. אני רוצה מאוד לישון איתו אך גם מכבדת את אמא שלי ולא רוצה ריבים מיותרים. כששאלתי למה לא לישון אצלו, (תכלס אני חושבת שעדיף ש"הלילה הראשון" יהיה אצלי כדי שהיא תבין ש*כלום* לא קורה והכל טוב בסך הכל) היא אמרה שאם אני רוצה מערכת יחסית אמיתית וטובה אני צריכה לחכות ולא למהר לשום מקום . היא צודקת. אין לי ספק. אבל אנחנו כבר חצי שנה יחד!! אמא שלי מאז ומתמיד אומרת שהיא סומכת עליי, "החבר" הקודם שלי כן ישן אצלי ואני ישנתי אצלו מספר פעמים... אז למה לא עכשיו??שאלתי אותה מה ניתן לעשות כדי שתרגיש בנוח ושהוא לא "יפריע" לפרטיותה, היא אמרה שאין מה לעשות בנוגע לזה כרגע. (נשמע שאנחנו נישן יחד רק שאעזוב את הבית ותיהיה לי דירה משל עצמי חח) חשוב לי לציין שחבר שלי מעלה את הנושא מצידו אך לא לוחץ ומכבד.
אשמח מאוד לשמוע דעות של בני גילי ושל הורים, כיצד אפשר להתמודד עם זה?
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות