אז ככה מאז שסבא שלי נפטר אני מרגישה שאיבדתי את המשפחה שלי!
המשפחה התחילה לבוא לבית שלו ושל סבתא (היא בחיים) לעיתים יותר תחופות . בכל פעם שאני באה לסבתא להיות איתה אני רואה את הדודות שלי . הדודות מעדיפות את הבנות דודות שלי עליי !!! תמיד מחבקות ומנשקות אותן וממני מתרחקות! ומעירות לי על זה שהתחלתי לעשן (בהלוויה של סבא תפסתי עצבים והייתי צריכה ׳ריגעון׳) , ושסיפרתי לאחותי אירוע מצחיק שקרה שהייתי מסטולה אז הדודות אמרו שאני תינוקת שמתלהבת מאלכוהול ומושפעת , וגם מעירות על הלבוש שלי (ואני לא מתלבשת חשוף, הם מעירות אם החולצה שלי קצת רופפת ורואים טיפה את הבטן או שמלות צמודות וארוכות) ,בקיצור התחילו במשפחה להעיר לי על כל דבר.
אני כבר לא רוצה להיות בבית של הסבתא בגללן ! לא יכולה לראות אותם יותר !
ובאמת חשבתי איך אני יוצאת מזה והתחלתי לצאת עם בנים ועם חברות ובאמת הם כמו משפחה בשבילי ומצחיק לי איתם מאוד , אני מרגישה איתם אהובה , מה שלא הרגשתי הרבה זמן עם המשפחה מאז שסבא נפטר..
בכל פעם שאני חוטפת עצבים על המשפחה, או שהייתי קובעת עם חברים, הייתי הולכת אחרי הקידוש ליציאה עם חברים ואם לא בקידוש אז שעתיים אחרי שבאתי . ואז כל הדודים עושים לי מצפון ואומרים לי ״את מסתובבת עם בנים?! את בת יחידה ״ ״ אבא שלך יודע שאת יוצאת עם החולצה הזאת מהבית?!״ ״ככה את עוזבת את הבית של סבתא ?״
האם אני עושה דבר מגעיל בכך שאני לא נשארת עם המשפחה עד הסוף?הם ממש פוגעים בי! אפילו בקטעים קטנים שלא יצא לי להגיע אז אומרים שלא אכפת לי מסבתא אלא רק מהחברים .. חשוב לי שתאמרו לי אם אני יוצאת מגעילה או לא! כי הסיבה היחידה שאני באה למפגשים משפחתיים זה רק בגלל סבא!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות