שלום
לפעמים אני מתחברת לגברים מהסביבה שלי באופן ידידותי אם אני מחבבת את האופי שלהם. הכל טוב ויפה, צוחקים ונהנים, עד שהם לוקחים את זה למקום מיני - מילא רומנטי עוד היה אפשרי, אבל הם רוצים רק סקס ואת זה אני לא רוצה ואין לי בעיה להגיד את זה.
אחרי שהם מבינים שסקס בלבד [יזיזות] לא יצא מהקשר שלנו, הם הופכים אותי לאוויר.
מקשר נחמד עם כיף וצחוקים, אני הופכת לשקופה. ולפעמים אנחנו נשארים באותה סביבה [לימודים, עבודה..] ופשוט כואב לי שמתעלמים ממני, כאילו עשיתי משהו ממש רע או הייתי מגעילה. ולא הייתי.
כל פעם שזה קורה בא לי מחדש לבכות.
זה גורם לי להרגיש שמתייחסים אליי כמו צעצוע שמטרתו לספק צרכים. ואני אפילו לא מדברת על לצאת עם מישהו שמחפש רק סקס, אני מדברת על בני אדם שסמכתי עליהם והרגשתי חופשיה להנות איתם.
הכי כואב לי זה שמתעלמים מקיומי - הכל היה העמדת פנים? האם האופי שלי כל כך נוראי שקל להם לוותר עליי ככה?
אני באמת לא בנאדם כזה נורא... יש לי חברות וקשרים של שנים...
הכאב כזה גדול שאני כבר חוששת לפתח קשרים עם גברים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות