על פני השטח אני בחורה נורמלית,חייכנית וביישנית. למרות שחלק מהאנשים שקרובים אליי חושבים שאני מוזרה.
אני מרגישה שיש לי מחשבות נוראיות ואני מודעת לזה, אבל לא מצליחה להפסיק לחשוב עליהם.
לפעמים אני חושבת על לאכול בשר אדם, להיות הומלסית לתקופה, מחשבות מיניות על אנשים מבוגרים שהם קרובי משפחה, למות כדיי לדעת איך זה ומה קורה אחרי המוות, מחשבות על להיות שחקנית פורנו ועוד.
בנוסף יש לי מחשבות חרדתיות, לפעמים אני חושבת שיש לי סרטן, או שאני חושבת שאני הולכת לקבל שבץ מוחי יום אחד וזה מלחיץ אותי.
יש לי תקופות של עצבות, זה קורה סתם ככה ואני לא שולטת בזה. בתקופות האלה אני מסתגרת בתוך עצמי, בחדר, ערה בלילה ישנה ביום, בוכה סתם ככה, לא רוצה לחיות, לא עונה לטלפונים, קמה עם דמעות, אוכלת הרבה או לא אוכלת בכלל ועוד.. אבל אחרי כמה ימים זה עובר ואני חוזרת לעצמי.
אני בן אדם סגור, לא מדברת ממש על הרגשות שלי וביישנית, לפעמים אפילו מגמגמת מחוסר בטחון, אני מפחדת שיום אחד הכל יתפרץ ואני אאבד שפיות.
אני חושבת להיפגש עם פסיכולוג ולהבין למה אני שוקעת בעצבות וחושבת מחשבות כאלה, אבל מפחדת שהוא ישלח אותי לפסיכיאטר. אני מפחדת שזה יהיה מתועד בתיק הרפואי שלי ויפגע בי אם ארצה לעבוד במקום מסויים, לבקש ויזה לחול אולי, לנהוג?
האם אני בכל זאת צריכה לבקש עזרה רפואית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות